ובטח אף אחד לא באמת קרא הכל. כי זה 'מגילה' לא? אבל המגילה הזאת היא אמתית. ואני לא צריכה פה תגובות מגעילות, תגובות ביקורתיות. תגיבו רק אם יש לכם להגיד משהו טוב. ואם אתם חושבים שאני צומי- תמשיכו לחשוב, ואם אתם חושבים שאני חייה באשליות- תפסיקו להשלות אותי. זהו.

אוקיי. אז עוד מעט עוברת לה שנה. ודוגרי- אני מפחדת.

אני מפחדת להתבגר. אני לא רוצה להשתנות יותר, טוב לי ככה. בערך. הרי אי-אפשר להגיע לשלמות נכון?

אף אחד לא מושלם. בכל מקום תבדקו את האישיות שלי- אני פרפקציוניסטית.

אני שואפת לשלמות יתר. וזה נכון. מאוד.

תחילת 2005

בת מצווה. הייתי כל כך מאושרת- אחת התקופות הכי טובות שהיו לי בחיים.

למדתי מה זו חברות, התנסיתי בדברים שלא היו לי פעם, התבגרתי נורא.

הכרתי כל כך הרבה אנשים חדשים. מבתי ספר שונים. רכשתי את החברות הכי טובות שאפשר לחלום עליהם.

אז רבים נכון, ומשלימים בסופו של דבר. ולומדים מטעויות. ואני רוצה שתסלחו לי אם אי פעם פגעתי במישהו מכם.

אז מה קרה לי השנה?

התאהבתי, למדתי, השתנתי, התבגרתי, התגברתי, נפגעתי, פגעתי, הפכתי אופטימית יותר, התרגשתי, ריגשתי, שרתי, רקדתי, נפגשתי, נסעתי, צמחתי, טעיתי, שיקרתי, ציפיתי, התאכזבתי, זכיתי, הפסדתי, פחדתי, התבודדתי, הושפעתי, השפעתי, התחרפנתי, שיחקתי, שיחקו בי, בכיתי, צחקתי, עזרתי, עזרו לי, התביישתי, חיבקתי, חיבקו אותי, נישקתי, נישקו אותי, שמחתי, כעסתי, צעקתי, רדפתי, קיבלתי, נתתי, התנסיתי. זו הייתה ה-שנה שלי. אני מסתכלת אחורה ואני מחייכת. הספקתי כל כך הרבה דברים- אבל יש דברים שאני רוצה לחזור אליהם.

התמימות הזו שהייתה בי. אז לא מרדתי כל כך. אז הייתי שונה. מבחינה חיצונית ופנימית.

התבגרתי בצורה שלא יאמנת. הפכתי למי שאני עכשיו- בנאדם בוגר, כבר לא ילדה- נערה.

שנה שהבנתי בה מה זו אהבה אמיתית, חברות אמיתית.

השנה, נפגעתי המון. כל כך התאכזבתי מאנשים שחשבתי שיהיו לצידי תמיד- ודווקא אז הם לא היו. וקשה לי, ואני זוכרת.

אבל גם פגעתי. פגעתי בלי כוונה ואני מצטערת כל כך.. מצטערת עדיין. אני זוכרת כל כך הרבה דברים שהייתי אמורה כבר לשכוח! ואני שכחתי כל כך הרבה דברים שהייתי אמורה לזכור..

למדתי מה זה קושי במשפחה. למדתי שגם אם אני מרגישה שאין לי -יש אנשים שהם במצב הרבה יותר גרוע ממני ועדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. למדתי שאמא שלי היא אישה מדהימה ואני מעריצה אותה ממש. היא מנסה להראות לנו דוגמה, מלמדת אותנו איך להיות מי שאנחנו, ובאמת אני מספרת לה הכל. כמעט הכל. הרוב.

הבנתי שאבא שלי הוא גם בנאדם מדהים. שהוא גם פה בשבילי תמיד, הבנתי כמה שהוא אוהב אותי. ואולי אני לא נפתחת אליו מספיק כי הוא בן:\ לא יודעת. אבל הוא מדהים, ומצחיק, ואני אוהבת את ההורים שלי המון.

ושני האחים שלי. כרמל- אוחח הוא כל כך חמוד. למרות שהוא כל כך מניאק לפעמים אני אוהבתותו, אין מה לעשות. ונבות- מה הייתי עושה בלעדיו? שאני כועסת עליו הוא מחבק אותי. שאני בוכה הוא מחבק אותי ותמיד מעודד אותי. הוא מצחיק אותי כל כך, הוא גדל כל כך מהר. אני עוברת איתו את כל הקשיים האלה שיש לו, ואני מצד אחד מרחמת- אבל גאה. גאה בו שהוא לא נשבר, גאה שהוא מסתפק במה שיש. וגם אם הוא שונה, והוא ילד עם מוגבליות מסוימות- הוא כמו כולם. ואפילו יותר מזה. 

משפחה אי אפשר להחליף- וקשה לי לקלוט את זה עדיין. אבל יש לי משפחה מדהימה. ואני אוהבת אותה הכי.

אז חברתית. אני באמצע, בין שתי קבוצות. שתיהן עולמות שונים לגמרי. בשתיהן אנשים מדהימים. ואני לא מפלה אף אחד, ואני לא אפלה בחיים! כי אני יודעת מה זה חרם. ואני יודעת מה זה שלא רוצים אותך. ואני יודעת מה זה לפגוע ולהיפגע. ואיבדתי ידידים שאני כל כך מצטערת שהם השתנו, הם היו מדהימים אז וסמכתי עליהם בעיניים עצומות. גם חברות אחרות שלי השתנו- כולנו השתננו. לטובה ולרעה- ואי אפשר לשנות את זה.

אז רק שתדעו אני אוהבת אותכם. את כולכם! ואני תמיד פה בשבילכם. מתי שתירצו! ואני מצטערת אם אי פעם פגעתי בכם, אם אי פעם עשיתי משהו לא נכון. אני כל כך מצטערת.

יש לי רק 2 בקשות- תישארו כמו שאתם. ואל תשכחו אותי אף פעם.

ישרא. יצרתי פה חברויות נפלאות! במיוחד במפגש הזה. וואו. אני מתה כבר לעוד מפגש! הבנתי פה את כל הסתיגמות. ישרא נותן לי ולכולם במה להגיד מה שאנחנו חושבים ולפעמים גם להשפיע.

ריקוד. אז כיתה ו'. רקדתי. אהבתי את זה כל כך וגם עכשיו אני אוהבת. התחברתי למוסיקה.. בריקוד אני יכולה להביע הכל בלי שישאלו. ועכשיו אני בהפסקה. יותר מדי לחץ- אני לא עומדת בו.

כיתה ז'. התחלה חדשה, פרק חדש בחיים, חטיבה חדשה, כיתה חדשה. אז מהכיתה אני די מרוצה. יש לי שם חברות וזה מה שחשוב. למרות שלפעמים כל כך בא לי לעבור משם כבר. בלימודים אפשר לומר שהדרדרתי. אבל נמאס לי להיות ילדה טובה ירושליים- אולי אני פשוט אני עכשיו וזה מה שמדרדר אותי? אי אפשר להגדיר את זה.

חטיבה זה סתיגמות. ממש. אם אתה לא יפה מספיק- לא ישימו עלייך. כאילו כן. אבל מאחורי הגב ירכלו עלייך שאתה מכוער. על כל פגם קטן צוחקים עלייך. ואצלנו החטניקים- אוף. הם מזלזלים בי כי הם יודעים שאני לא אעשה כלום. הם צוחקים עליי, סולדים ממני, מדברים עליי מאחורי הגב כאילו אני לא שומעת! מעליבים אותי מול הפרצוף. אין להם כבוד? לא אכפת להם? כל כך מגעילים. אני לא מספיק יפה בשבילם אז הם לא שמים עליי. לא אכפת לי! אז שלפחות לא ייתחסו אליי כמו שהם מתייחסים.

יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד- ואין לי את האומץ. דברים שבאמת פספסתי. אני מתחרטת על כל כך הרבה דברים..שמילה אחת יכלה לשנות הכל. לשנות את כל המציאות הזו שאני חייה בה. טעות אחת, טעות אחת כבר שינתה הכל. ולא חשבתי פעמיים, ולא חשבתי מה יקרה. אולי הלכתי אחרי הלב שלי? אני חושבת שהלכתי יורת אחרי האגו. ושוב- אני מצטערת, כלכך.

אם אתם שואלים אותי אם אני רוצה לחזור? כן. אני רוצה מאוד. אבל שחושבים על זה- זה הגורל לא? ככה אלוהים רצה שזה יקרה. ומסתבר שזה הכי טוב בשבילי. ואולי עד שאני לא אגיע למטרה מסוימת- אני לא אסתפק בכלום.

והמטרה הזאת נמצאת איתי, ורודפת אותי כל יום. ואני מאמינה שאני אגיע. מקווה מאוד.

מליוני דברים אני רוצה לעשות השנה:

להתאהב שוב, להצליח בלימודים, לשמח כמה שיותר, לחייך כל הזמן, להמשיך עם החברות שיש לי עכשיו, להיות פחות רגשנית, להתעצבן פחות, לטוס, להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, לחשוב פעמיים, לא לעשות טעויות, להרזות, להשקיע בעצמי, לראות את הזריחה, לא לישון יום שלם, לראות סרט אימה, לצחוק עד בכי, להיות קצת פחות פרנואידית ופרפקטציוניסטית, להמשיך להיות מי שאני, והרשימה עוד לא נגמרת פה.

ואין לי הרבה בקשות באמת. רק תהיו איתי מתי שאני צריכה, תחבקו אותי שעצוב לי אבל תדעו גם לתת לי את המרחב שלי, אל תסתירו ממני דברים, אל תשקרו לי, תשדלו לא לפגוע, תאהבו אותי כמו שאני, תהיו מי שאתם- זה הכי חשוב.

אז קבלו חיבוק ענק ממני

אני אוהבתותכם תמיד תמיד! ואני לא אפגע בכם אם לא תפגעו בי(:

נעם. [שבקרוב גם מקווה שיהיה לה פרו. להלהלהלהל]

עריכה 14:26

אני שונאאאאאתתתת שמנצלים אותיי! דיי עם התתחנפויות האלה! תגידו שאתם רוצים משהו וזהו. אני עושה הכל בשבילך אז למה את עושה לי את זה?! למה תודה אחת את לא אומרת?! סעמק. אני יודעת שזאת את. ואני יודעת שאת אומרת עליי דברים מגעילים מאחוריי הגב והכל זה סתם משחק. תפסיקי לשחק בי, תגידי לי מה שאת חושבת עליי וזהו! רק תפסיקי כבר. נמאס.

/// אתן משחקות בי כל הזמן. עושות את עצמכן חברות שלי.. וכיף לי איתכן. אבל יד את התחושה הזאת של הניצול, של אי-האכפתיות. אז את מזמינה אותן ומספרת לי שרבת איתן ומספרת לי על זה. ואותי לא הזמנת! ועכשיו שאין לך עם מי לדבר את באה אלי! יופי באמת. מצאת על מי לפרוק את מה שיש לך על הלב, ולא משנה מה אני מרגישה. אתן לא מזמינות אותי לשום מקום, ואני משלה את עצמי שאתן חברות שלי. אתן לא פה שאני צריכה אותכן, ואני פה בשבילכם תמיד. אולי פעם אחת, פעם אחת תבינו שזה לא אנושי לשחק ככה בבנאדם?! שגם לי יש רגשות?! אנינותנת לכן הכל, עושה בשבילכן הכל. ואתן אפעם לא פה. ואתן אומרות לי שאתן אוהבות אותי, ואני חברה אמיתית שלכן, ושאתן פה בשבילי. אז אולי תיישמו את זה?! אולי פעם אחת תגידו את זה ובאמת תתכווננו?.

                                                                                                                                  אה כן. חג שמח לכולם.

היה מושלם. ומושלם זו לא מילה גסה יקיריי!

מדהים!! פשוט פגשתי כל כך הרבה אנשים שאני אוהבת. תרה, נועה-אציטון משובח, אנני, טלושה, לולה, שחר, אלה, מירי, נעם והכרתי עוד מלללאאא! חיבקתי כל כך הרבה אנשים, הסתובבתי עם כל כך הרבה אנשים, צחקתי עם כל כך הרבה אנשים והכרתי עוד מליון אנשים(:

היה פשוט מדהים. כל כך שמחתי לראות את כולם!! ותהיו בטוחים שאני אבוא מפגש הבא. [ב-1.1 אני לא באה]

אז אני בטוחה שרובכם ראיתם אותי. הסתובבתי עם שלט שיתרמו לי לפרו>< תראו בעצמכם:

[כל השער שלי עף מהרוח ואני נראת מכוערת. נחוי]

והנה תמונה שלי באמצע מבצע ההתרמה P:

הנה אני ואוליביה:

אני ואוליביה שוב ונעם מאחורה מצחקקת><

הנה שוקי [המר גמיש של נועה] עם קונדום שהיה זרוק על המרפסת של עזריאלי חעח><

שכחתי להזכיר: שוקי!! אהאהאהאה שוקי תעשה לי ילדדד

הנה נעם כפרע שלי(: היא באה מטבעון לאוליביה ונסענו יחד וחזרנו יחד.

הנה אני שוב! עם השלט><

טלושה ותרה.

אני ותרה (:

שוב- אני ואוליביה שלי(:

אני ולולה! אויי שמחתי להכיר אותה היא מותק(:

אילי ותרה המתוקות><

נוח הצבה ברחה [?] לולה ונועה

אני ונועה(:

גילי ותרה.

אנני ותרה. הן שלי!! ורק שלי! מוהאהאאההאהא

נועה, אחת לא מוכרת, נוח הצבה ברחה[?] ואני עם צב על הראש. או צבה><

שחר ותרה

אחד שהיה זונת חיבוקים >< ועוד אחת חח. הוא דומה להראל סקעת! הא-הא ואני חיבקתי אותו(:

אני ושחר(: יוו אני שקופה%#$&^$#

מירי ושחר. אוףף לי ולמירי אין תמונה ):

שחר והבלון של הילה, שלצערי לא זכיתי לפגוש. הא-הא

נועה [אציטון] ושחר

שוב><

שחר אני ואנני. אוח אני לא פוטוגנית

להלהלהל אני ונעם מוססמות><

אני מוסממת- ואוליביה מופתעת[?] חע.

למעלה מימן לשמאל: נעם, נועה ואוליביה. למטה: שחר, אנני ואני.

אנשים משחקים קוואקוואה. וזה שדומה לסקעת><

מישקה(: הצטלמנו יחד השאלה היא איפה התמונה S:

באוטובוס- אני. ושוקי דוחף&$%*^%$#^&#

אני באוטובוס. נחוי.

אני ושוקי. אההאהאהאההאהאההאההאהא נא לסגוד לו. [הו:O איפה הפנים שלו?!]

תרה ואוליב שלי><

שוב אני ושוקי. והשמש [?]

שוקי! הא! הוא היה בסכנת חיים ונועה הלכה להציל אותו><

נועה נעם ואוליביה פגשו כלה אחת, צילמו אותה והיא נתנה להן ת'אימייל והטלפון שלה שישלחו לה את התמונה><

אוליביה וקלטת של ארץ נהדרת[?]

ספיישל סלבס!

נועה נעם ואוליביה הלכו והסתובבו להן לקניון ואני הייתי איפשהו.

והן פגשו המון סלבסיםםםם!! אז הנה ג'ודי ניר מוס שלום ואוליביה><

אוהד אלישע!!!! אוימיגאאאאאאאד [אין לי שמץ מי זה. אני רק יודעת שהוא היה בכוכב נולד 3 חח]

שוב. הפעם עם המערציות חח

אחר כך ראינו אותו בורח בכל הקניון ואחריו גוש מעריצות. מסכן(:

*קרדיט לשחר, תרה, מעיין אוליביה ועוד. נראה לי><

תודה לכל המתוקים שתרמו לי(: השגתי 28 שקל ש-ל-מ-י-ם. פחחח תוודה><

אני חושבת שאני אעשה פרו לחצי שנה בקרוב.

אני כל כך מתה לפרו. אבל אם בא לכם לתרום לי- בכיףףףףףף(: חח.

והיום נראתי לבקנית לגמרי. אולי מהקור :\

אז בינתיים אלה התמונות שמצאתי שחיפשתי בבלוגים חחח. וכל השאר אצל חברות.

אז שיהיו לי אני יעלה עוד.

אוהבת המוןהמוןהמוןהמוןהמוןהמוןהמוןהמון ותודה על אחד הימים הכי יפים בחיים שלי(:

נעם.