שוב זה קרה... המכה הזאת היא ממש כואבת... וכול לילה בכיתי בגללו אני רוצאה למות החיים לא שווים יותר נעלבתי עליו כמו שאף פעם זה לא קרה הוא לא מבין שזה כואב שגם ככה אני סובלת יותר מידיי לא... לא אכפת לו.. הוא רק חושב על עצמו ומה יותר טוב בישבילו כול הכרית שלי היתה מלאה בדמאות לא של אהבה של כאב למה הוא עושה את זה מה זה כול כך כיף לו כשלאחרים כואב? :,( אני פשוט לא יכולה לסבול את זה יותר עם עוד פעם הוא יעשה את זה אני יתאבד נכון שאין לי אומץ לחתוך לעתמי את הורידים אבל עכשיו יש לי דרך אחרת ואף אחד לא יוכל לעצור אותי ולא אכפת לי שאחרי זה הוא יסבול שימות!!!! כול יום מפחדת לחזור כדיי שזה לא יקרה שוב כבר לא יודעת מה לעשות לברוח ממנו? אין לי לאן ללכת! להרוג מישהו? יש לי את מי אבל אחרי זה לשבת כול החיים בכאלה ולסבול עוד יותר... לא נירא לי להרוג את עצמי? אולי זה הפיטרון.. גם ככה לא היה לאף אחד אכפת שאני יותר לא קיימת.... היתי רוצא מישהו שיעזור לי אבל אין אף אחד בעולם שיכול לעשות את זה היתי רוצא מישהו שינחם אותי ויחבק אותי ברגעי רעים כמו אלה... אבל אף אחד לא רוצא אותי רק בגלל איך שאני ניראת... הם לא מבינים שלא חשוב המרא של הבן אדם אלה האופי שלו... ולאף אחד לא אכפת ממה שאני באמת... אני ניראת אולי שמחה ומלאת חיים אבל הכול להיפך אני ריקה ועצובה מפחדת מכול רגע שיקרה לי... כול פעם זה קורה רגע של שימחה הופך לרגע ארוך מאוד של סבל... כול פעם שקורה לי משהו יפה ונעים ומשמח הוא נימשך זמן קצר מאוד ותמיד אני משלמת על הרגע היפה זה בהרבה כאב וסבל פי שניים או אפילו פי שלוש ממה שהיה לי טוב
אל תישאלו אותי למה אני מתקוונת... פשוט תבינו אותי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
†°•luda4ka•°†
