זהו, הגיע היום.

עוד שעה ככה אני יוצאת לדרכי לפולין וכמעט הכול עובר לי בראש חוץ מבעצם העובדה שאני נוסעת לפולין.

קיבלתי מחזור כמובן היום, שזה לא מעניין אבל זה רק כדי להסביר את המוח המוזר שלי עכשיו.

יש לי בלאגן בראש ופתאום ממש לא בא לי לטוס לשום מקום. אני רוצה להשאר במיטה עד סוף העולם.

וזהו זה.

לא רוצה פולין.

זה מן בדיחה כזאת, שמתי שרע ואת פשוט רוצה לברוח - אין לך לאן. אבל שסוףסוף טוב לך - הבריחה האולטימטיבית מגיעה וקוראת לך.

ואני אתגעגע המון.פשוט המון.

ולא הייתי אף פעם כולכך הרבה זמן רחוקה. חסר לעולם אם זה לא יהיה שווה את המרחק.

ביי.

i suck with words but damn. i'm gonna miss you so.