בדידות

אתמול היה לי יום הולדת 20 והאמת שאני מרגיש די זקן או כמו שסר ויליאמס סמית' (הידוע בתור ויל סמית') אמר בתוכנית "הנסיך המדליק מבלאייר" : "20 זאת ההתחלה...של הסוף" (שזה בתרגום חופשי לעברית והאמת שהוא אמר את זה על גיל 50 אבל לצורך העניין נשנה את זה).

היה יום הולדת ממש כיף! הטלפונים כבר התחילו בשעה 23:58 שזה בהקדמה של שתי דקות אבל למי אכפת? והאמת שהם התחילו עוד לפני אבל לא חשוב...בחצות ידידה טובה שלי הגיעה אלי והביאה לי מתנה מאוד מקורית שאהבתי מאוד...לפני כמה חודשים ישבתי איתה ואכלנו סוכריות פז (PEZ) כל מי שלא מכיר אז כדאי שתכירו...ונורא הצטערנו שלא צומח פז על העצים אז היא קנתה עץ קטן שמה עליו סוכריות פז ועכשיו יש לי אחד :)

הלכתי לישון אחרי שבוע די כבד בצבא וקמתי לבוקר היום הולדת שלי אח שלי הביא לי כיסוי לדיסקית של הסוללה שלו בתותחנים כי נורא רציתי אחד ואז נסענו כל המשפחה לעשות על האש בפארק הלאומי ברמת גן לכבוד היום הולדת שלי גם כאן נהנתי נורא...חזרתי הבייתה ואז התחילו ההכנות לערב ולמרות כמה קטעים לא נעימים בדרך סה"כ היה בסדר...הגיע הערב כולם התכנסו בבית שלי בשביל שנחליט מה עושים...משנים קודמות היו אנשים שלא היו מרוצים מהתוכניות אז השנה החלטתי להושיב את כולם בסלון ולהגיע להחלטה פה אחד...בסופו של דבר נסענו לאכול ואז ישבנו בים והעברנו חוויות כמו שאני אוהב...היה יום הולדת נהדר :) נהנתי מאוד וכל מזל טוב עשה לי מעולה...אני רק יכול לקוות לעוד ימי הולדת כאלה בעתיד...

שתהייה לכולם שבת שלום!