אני כנראה חוזר לפה בקביעות...סיימתי את הקורס שהייתי בו (סוף סוף) ועכשיו אני משרת בקרייה ואני חוזר יומיות ויש לי גישה למחשב כל יום (מן הסתם) וזה בגדול! סתם רציתי לספר לכם איך הייתה ההצבה שלי...לידע כללי הייתי בקורס שהיה קרוב לארבעה חודשים של לימודים, מבחנים, ניקיונות, עבודות, שמירות ובקיצור חוויתי את רוב ההנאות שצה"ל יכול לספק...בכל הזמן הזה כל האנשים חיכו להצבה שלהם (הבסיס שהולכים לשרת בו את שאר השירות הצבאי) וככה חיכינו כל הקורס עד היום האחרון של הקורס שהגיע וגם רגע ההצבות הגיע...כולם היו לחוצים היו אנשים שלא עמדו בלחץ ובכו היו כאלה שפשוט היו בהלם והיו כמו תמיד את אלה שמחכים בחוץ שאנשים יספרו איפה יציבו אותם...בהתחלה חברים שלי נכנסו כל חבר שלי שנכנס קיבל את הבסיס שהוא ביקש (אפשר לבקש לא תמיד נותנים מה שרוצים זה צבא אחרי הכל) אני ביקשתי להיות ביחידה שנחשבת ליחידה ממש טובה בתחום שאני למדתי (שהיא ממוקמת בקרייה) וכמו שאני ביקשתי אותה חצי קורס לפחות ביקש...אחד החברים שלי קיבל אותה ואז עוד בן אדם קיבל אותה ונשאר רק מקום אחד פנוי (55 אנשים בקורס, 30 בערך מעוניינים, 3 אנשים מגיעים) ואז הגיע סוף סוף תורי...בפעם הראשונה בחיים שלי יכולתי להרגיש לחוץ...נכנסתי לחדר עליתי לבמה שהייתה שם המפקד שלי התחיל להוריד עלי כל מיני טפסים לבסיס החדש שאני הולך להגיע אליו ופתאום הוא שאל אותי "אור! איפה אתה גר?" ואני בשיא הלחץ עונה "ברמת גן..." (כאילו שהוא לא ידע) ואז הוא אומר לי "יפה! קרוב לבית! זאת היחידה שלך!" והוא מצביע בטופס על שם היחידה שביקשתי...הייתי בשוק...מפקד אחר קפץ עלי נתן לי מכה בגב ואמר "אתה רצית אותם הם רצו אותך - סיפור אהבה!" ואז התחלתי לצאת החוצה והמפקד שלי צעק לי לשמור על קשר איתו ושאר הסגל של המפקדים...יצאתי מהחדר אנשים קפצו עלי ושאלו איפה אני נמצא ומתי שעניתי גרמתי לדי הרבה אנשים לאכזבה אבל אין מה לעשות גם לי מותר לפעמים להרוויח לא? :)
ו...זהו יום אחרי הגעתי ליחידה שלי האנשים טובים העבודה כיפית והכל פשוט טוב...אני שמח שהגעתי לאן שרציתי ועכשיו אני יכול להפסיק לדאוג בקשר לצבא...
לסיכום! אני חזרתי :) שיהיה לכולם שבוע טוב!