בדידות

היי אנשים...אני יודע שהבטחתי שאני אעדכן יותר עכשיו שיש זמן אבל לא עדכנתי כי פשוט לא היה מה לספר אבל עכשיו יש...ביום שישי יצאתי עם חברים קרובים שלי לראות סרט (הטיסה...סרט טוב ממליץ לכולם) ואז הלכנו לשחק סנוקר אחרי הסנוקר הלכנו לקנות אוכל ובסוף התיישבנו לאכול במצפה הכוכבים בגבעתיים...לשם הייתי לוקח את החברה הקודמת שלי תמיד ללילות רומנטיים שכאלו...גם יש שם ספסל שתמיד היינו יושבים עליו...שם גם הייתה הנשיקה הראשונה שלנו ושם גם החלטנו שאנחנו ביחד...ביום שישי כבר לא היה לי אליה יותר מדי...המשכתי הלאה...אמרתי לחברים שלי בצחוק שלא יושבים בספסל ההוא כי הוא שלי ושלה...אכלנו צחקנו היה פשוט כיף...חזרתי הבייתה בחמש לפנות בוקר והדלקתי את המסך בשביל לראות אם יש הודעות באיי סי קיו...פתאום אני רואה את השם של האקסית שלי והודעה מהבהבת לידה...דיברנו לפני כמה ימים והיא סתם שאלה מה נשמע ואיך הולך ואם יש לי מישהי חדשה אז חשבתי שאולי היא סתם רצתה עוד פעם שנדבר לכיף...פתחתי את ההודעה והייתי בשוק...

"טוב לא אכפת לי מתי תקרא את זה אבל אני לא יכולה יותר...חשבתי על זה ואני יודעת שהיה לנו טוב שהיינו ביחד...אני מצטערת שפגעתי בך אז אבל הייתי ילדה קטנה והתבגרתי מאז...הייתי רוצה שנתן לזה עוד הזדמנות...יצא לי לחשוב עליך כל כך הרבה בשנה האחרונה ופתאום כל הגעגועים יוצאים החוצה ואני לא יכולה לשלוט בהם...רק הכמה דקות של לחכות שתענה אוכלות אותי...אני מקווה שתמצא מקום לסלוח ושנתחיל מחדש"

השארתי לה את הפאלפון שלי שנדבר בבוקר...דיברנו על זה ולא יכולתי להגיד לה לא...ידעתי שאני אוכל את הלב אם אני אסרב...דיברנו והכל היה כמו פעם...החלטנו שאנחנו יוצאים בערב שבת...התרגשתי שאני הולך לראות אותה שוב...השעה הייתה 10 והתחלתי לסוע לכיוון שלה הגעתי אליה תוך חמש דקות כי היא גרה ממש לידי...היא יצאה החוצה...הזמן עשה לה רק טוב...היא הייתה מהממת...התחבקנו והיינו מופתעים מעצמנו ששוב פעם אנחנו ביחד...נסענו להרצליה...יצאנו מהאוטו...הידיים שלה היו בכיסים ושאלתי אותה למה הם שם...היא הבינה את הרמז והלכנו יד ביד שמהר מאוד הפכה גם להליכה בחיבוק...קנינו שתיה ונשכבנו שם על הדשא...היא אמרה לי שעכשיו נצטרך להתחיל יותר לאט ולא לטוס כמו שזה היה בפעם שעברה והסכמתי איתה...הייתה אווירה של פעם שוב...שאלתי אותה אם לזה היא התגעגעה כל כך והיא אמרה לי שלזה בין היתר...פתאום היה שקט והתנשקנו...מכאן השתיקה התחזקה...אבל היינו מרוחים אחת על השניה כל הערב...שאלתי אותה מה עובר לה בראש ואז היא ענתה לי שהיא חושבת לעצמה אם זה הדבר הנכון לעשות...לא הבנתי איך היא הגיעה למחשבה הזאת פתאום אחרי שהכל כל כך כמו פעם...אבל זרמתי...אמרתי לה שתיקח את הזמן ותחשוב...נסענו חזרה הבייתה אמרתי לה שלא תלחץ על תשובה ושלא תיתן להרגשה של יום או יומיים לקבוע לה את ההחלטה...היא הסכימה איתי שזה מה שהיא צריכה לעשות ונגמרה היציאה...

חזרתי ביום ראשון לבסיס ולא יכולתי לדבר איתה כי אין קליטה במקום וגם הבטחתי לעצמי שאני לא רודף אחריה יותר...אתמול התחברתי לאיי סי קיו בסביבות שלוש קיבלתי הודעה ממנה...

"תקשיב אני מצטערת שאני משגעת אותך אבל אני לא חושבת שזה ילך...אני ממש מצטערת..."

שאלתי למה...היא טענה שהיא לא נמשכת אלי...רציתי לדעת מה בדיוק לא מושך בי היא טענה שזה לא משהו ספציפי ושפשוט אין בינינו כימיה...אני לא מבין איך נמרחנו אחד על השניה כל הזמן ביום שבת ואין כימיה אבל לכו תבינו...רציתי לדבר איתה על זה עוד קצת ולסיים את הסיפור הזה יפה ולא מגעיל כמו פעם אבל כנראה שהיא לא תשתנה לעולם...היא הלכה בלי לדבר בלי לומר כלום פשוט הלכה...

זהו אנשים...אתמול היה ערב ראש השנה יצאתי לסנוקר עם חברים שוב עם כל העצבים שהיו לי עליה...נהנתי...החברים שלי הם הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים...אני מודה לאלוהים כל יום על זה שיש לי אנשים כל כך מדהימים סביבי...

שנה טובה לכולם תשמרו על עצמכם...