זאת אני דברים שעוברים לי בראש ואני פשוט חייבת לשתף |
| 1/2009
הכרה באמת כן, פתאום זה היכה בי
מאז שאני זוכרת את עצמי, אף לא הייתי באמת בשום מקום אחר, אף פעם לא נהניתי באמת, לא משנה איפה הייתי, עם מי הייתי, גם אם קרו אסונות, גם ברגעים קשים, גם ברגעים הכי טובים שאזכור לנצח- מעולם לא הייתי שם.
לא שמחתי באמת, לא כאבתי באמת, לא אהבתי באמת... אולי... בכלל לא הרגשתי.
מהדמיון השלמתי את מה שאמור להיות רגש, הנאה, שנאה, פחד, כאב. הלב שלי נכה והוא תמיד לא במה שמתרחש.
תמיד, תמיד חשבתי עליך רציתי שתצוץ מאיזשהו מקום, שתקח אותי איתך.
היום אני יודעת שזה מעולם לא יקרה, אני מעולם לא אהיה בשום מקום באמת כי הלב שלי איתך ואתה מעולם לא תהיה איתי...
| |
דברים שנזכרתי בהם p { margin: 0px; } אני חוזרת לבלוגייה הזאת, מקווה שכאן ימצאו לי קוראים ומגיבים שאוכל לפרוק את הלב
אחרי כל השנים אולי הדברים שהדחקתי,
אני זוכרת שבילדותי חשבתי
אני רדופה
לקטע המלא...
| |
|