טוב אני התגייסתי קטע העתודה כבר מאחורי וזהו השבוע הראשון שלי בצבא, עכשיו אני בבית נחה לקראת שבועיים נוספים שבהם סוגרת שבת בבסיס. בעעעע
טוב אז התגייסתי ביום שני הזה ב17.7, הכנתי תיק ענק יומיים לפני, הורדתי את כל השירים שיש לי במחשב לאמפי (לא שיצא לי לשמוע במהלך הטירנות משהו אבל לא משנה...) והלכתי לישון אחרי שכל המשפחה בכו עלי כאילו יש לי מחלה סופנית, אמא שלי בנוסף לכל שאלה את דייגו "מרים לא ישלחו אותה לעשות טירונות בלבנון?" ודייגו ענה לה "יכול להיות ,ומכיוון שזאת ארץ זרה תכיני לה את הדרכון" דייגו צחק, אמא שלי לא.
כל הלילה לא הצלחתי להירדם ואז הגיע הוקר שבו הייתי מתה מעייפות, הגענו באיחור לבקו"ם נפרדתי ממשפחתי ומאימי המייבת ונסנו לעשות שרשרת חיול שאותה עברתי תוך 10 ד' בזכות הפורטקציות של אלון, עובד שלי במקדונלדס שהוא חייל בשרשרת עצמה, קיצר הבנות התייבשו שם בערך שעה ואני כבר הספקתי לשבת בפרגולה ולהנות ממעט הזמן החופשי שנותר לי.
לאחר המתנה של כמה שעות והחלפה מאזרחי למדים לקחו אותנו לאוטובסים והסיעו אותנו לבסיס הטירנות, אותי למזלי שיבצו בצריפין בבה"ד 7 שזה בסיס הטירונות הכי טוב בארץ, והוא באמת מאוד יפה :) אבל זה לא עוזר לי ושום דבר לא הכין אותי למה שמצפה לי בהמשך.
ברגע שמתגייסים בטירונות על השניה הראשונה שלה אומרים לך ש"זמנים זה קודש" אל תאמינו!!! שקר!!! אחרי שהכנסו את הציוד שלנו לחדרים הכניסו אותנו לכיתה ובה ישבנו משעה 19:00 עד השעת ת"ש לנו שהייתה 23:00 בלי לעשות כלום, עייפות ומפוחדות, המפקדות פקדו עלינו לשבת זקוף לא להירדם ולא לדבר...היה זוועה.
אחרי שנכנסו לחדרים חצי מהבנות וזה כולל אותי בכו וייבבו בפלא' למשפחותיהם וחבריהם.
ביום השני קמנו ב 6 בבוקר וב6 וחצי כבר עמדנו בח' ומיד יצאנו לאכול, אגב האוכל זוועה באמת זוועה ואוכלים כי רעבים ולא כי זה טעים, בחדר אוכל יש ג'ריקן ענק ובו "מיץ" אנחנו קרואים לזה מים עם טיפת צבע, אלו בעצם מים וורודים או צהובים עם מעט ארומה של משהו שמזכיר פטל או אננס. ככה זה כל הזמן, לפני יומיים בארוחת צהריים היה המבורגר מבושל...מבושל!!! לא מטוגן או צלוי מבושל!!! ועוד לחשוב שבסיסים אחרים האוכל יותר גרוע!
בקיצור ביום השני כבר הספקתי לחטוף פטרייה בכף רגל מהמקלחות למרות שהייתי כל הזמן עם כפכפים, ואז למחרת כבר צלעתי לאורך כל הבסיס בגלל שזאת היא פטרייה כואבת,הלכתי למרפאה ונתנו לי משחה...כמה מפתיע , ביום הרביעי בגלל הצליעה התנפחה לי הרגל, ביום החמישי משום מה לא הצלחתי להגיע לחובשת הפלוגה שבשפת העם או בקיצור החופל"ת ונאלצתי לחכות עד היציאה הביתה ביום שישי כדי ללכת לקצין העיר (כי כשמתגייסים כבר אין דבר כזה קופת חולים ישבר כזה לנסוע לקרייה שבת"א) בקיצור אני נוסעת לשם היום כי אתמול לא היה לי כוח.
רק אל תבינו אותי לא נכון מבא יכול להיות דיי מגניב למשל שעורי נשק זה כיף כל עוד את לא נרדמת, אה והקטע של לקום ב^ בבוקר היה חד פעמי בדרך כלל זה ב5...
חוץ מזה היה לי המון מזל הבנות שאיתי בחדר ממש חמודות והמחלקה שלי לעומת כל הפלוגה הכי נורמלית, ז"א יש רק 4 פרחות מתוך 45 בנות שבמחלקה :) ובחדר שלי אין אפילו פרחה אחת יאפיי יאי :) אבל ת'אמת זה לא מזל, כל זה בגלל שכל המחלקה שלי עושה קורסים שקשורים בתקשוב והצפנה ובשביל זה צריך נתונים גבוהים מה שאין בד"כ לפרחות.
אה ויש לי תפקיד ממש נחמד ומעניין- צפט"ית שזה בעצם מפעילת נתונים והצפנה קיצר אין לי כוח לפרט הרבה אבל זהו אחלה תפקיד רק באסה שהקורס הוא חודשיים שבמהלכו אני צריכה לישון בבסיס ולצאת רק פעם בשבוע לחמשוש אבל בקטנה העיקר אני לא פקידה :) ,הכי חשוב הוא שאני מתחילה להתרגל, המפקדות, אני מעריכה אותן והמפקדת האישית שלי ממש אחלה, אני כבר מחכה לשבירת דיסטנס ולמסיבת סוף הקורס.
טוב אז בקיצור אני חוזרת להשלים שעות שינה ואז מחר על בוקר חזרה לבסיס, אה ובנות תזכרו לשבצר דיסקיות :)
שבוע טוב לכל עם ישראל