פתקיות דביקות

כולנו שקרנים. מי יותר ומי פחות. מדובר בדברים קטנים ויומיומיים. רק עוד חמש דקות ואני קם מהמיטה. ממחר מפסיק לעשן. רק עוד פרק אחד בסדרה האהובה ולישון. השקרים הקטנים האלו לא באמת משפיעים לנו על איכות החיים (חוץ מעישון כמובן), אבל יש שקר אחד שכן. זהו שקר ההוצאות. לא סוד הוא שהרבה אנשים במדינה חיים באוברדראפט ובזמנים של מחאה חברתית ומחאת הדיור הגיע הזמן להיפתר מהשקר העצמי הזה ששמו הוצאות שוטפות. בשיחות עם רוב חברי על הנושא אף אחד לא הצליח להגיד מה כמות הכסף המדויקת שהם מוציאים על קניות לשבוע. אבל כולם יכלו להגיד שהם מוציאים לא יותר מ X שקלים, מקסימום X פלוס. שהסופר שלהם הוא הכי זול והכי חסכוני וכו'. אחד הטריקים שלי לחסכון הוא הכנת רשימהממנה אני כמעט לא זז. מבצעים של 2+1 הם עבודה בעניים שכן אתם לא באמת צריכים 3 אריזות קורנפלקס בבית. המבצעים האלו נועדו רק לדבר אחד – לגרום לכם לרכוש יותר ולבזבז יותר שכן אתם כן חוסכים על מחיר אריזה, אבל תמיד בסוף מוציאים יותר ממה שתוכנן. תיצמדו לרשימה.

אחד השיקולים בבחירת מקום מגוריי הנוכחי היה קירבה להרבה חנויות ותחבורה ציבורית נוחה. המזל שלי היה שבמרחק 10 דקות הליכה יש גם שוק, פעיל אומנם רק בבוקר, אבל עדיין שוק, עם מחירים נמוכים וצעקות של רק היום.

כך המקרר נראה לפני

אחרי ביקור במספר חנויות והליכה לשוק שכללו:

המקרר נראה כך.

חישוב כללי ליום קניות: 369 שקלים ו 5 אגורות שאותם שילמתי במזומן. עוד טריק קטן, 370 שקל במזומן מורגשים הרבה יותר מהעברת כרטיס פלסטיק.

ועכשיו חידה, מה הופיע במקרר ולא היה ברשימה המקורית ?

לפני ואחרי הדיאטה אם תרצו