פתקיות דביקות

אניה בוקשטיין היא בחורה יפיפייה, שחקנית בינונית וזמרת לא טובה. רוני דלומי שרה נפלא ונראית מצוין. ג'ולי אנדרוז היא שחקנית מעולה, זמרת שמעטות מתקרבות אליה והגיל עושה רק טוב למראה החיצוני שלה. הסרט צלילי המוסיקה היה שובר קופות. ההצגה מועלת בכל מדינה ובכל שפה אפשרית. עד כאן העובדות.

כאשר הוחלט לעבד את המחזמר "גבירתי הנאווה"  לסרט, אנדרוז הייתה מועמדת לתפקיד, אך בגלל אלמוניותה נבחרה אודרי הפבורן, לפי מילותיו של ג'ק וורנר (אחד מאחים וורנר) : "בעסק שלי, אני חייב לדעת מי מביא את האנשים ואת כספם לקופת בתי הקולנוע. אודרי הפבורן אף פעם לא נחלה כישלון פיננסי". בשלב מתקדם של הצילומים, ההפקה הבינה שיש להם בעיה, הקול של הפבורן לא סיפק את הסחורה וכבר היה מאוחר מידי להחליף אותה. ההחלטה הייתה שהיא תדובב בכל השירים, דבר שנשמר בסוד במשך שנים ארוכות.

הקיץ עולה אצלנו המחזמר המדובר, עם אניה בוקשטיין בתפקיד מריה, ורוני דלומי בתפקיד ליזל. משהו אומר לי שלא אלך לראות אותו... 

אגב, חני נחמיאס הייתה מקסימה בתור גברת פלפלת, קצת פחות בתור מריה (הפקה של המחזמר משנת 1995).

שמעתם פעם על מרני ניקסון ?  קרוב לוודאי שלא. אבל אם ראיתם את "סיפור הפרוורים", "המלך ואני" וכמובן את הסרט המוזכר מעלה, שמעתם את קולה. מרני מבצעת את כל השירים בסרטים האלו.

עובדה לא קשורה. שמותיהם של האחים וורנר היו:אלברט, הרי, סם וג'ק. השמות האמתיים שלהם היו:אהרון, מוזס-הירש, שמואל ויעקוב איכלבאום ותודו שזה עשה לכם טוב על הלב.