פתקיות דביקות

מערכת יחסים שנדמה והתחילה באהבה גדולה ונגמרה בפתאומיות.

עבר כבר שבוע. או שבועיים. היית צריכה תרוץ כדי להפרד וזה הדבר הראשון שהזדמן. פגיעה באמון? כן, מישהו אכן פגע באמונך ליפני והחלטת להשתמש בזה נגדי. כל כך רציתי שיהיו לך כלפיי רגשות, הייתי בטוח שהן קיימות, אבל טעיתי. ללא ספק חיבבת אותי והתלהבת טיפה בהתחלה, אל זה עבר.

אני לא כועס על מה שעשית, לא יכולת להשאר עם אדם שאין לך אליו רגשות וזה היה המעשה הטבעי. אבל אני מתגעגע אליך. מאוד.

אז למה באתי לאסוף את הדברים ולא שלחתי חבר. למה אפשרת לי לבוא?

רצית לראות בפעם האחרונה האם בכל זאת יש לך רגש כלפיי. והיה שם רגש. רגש של סלידה. כל כך כאב לי לראות סלידה ממישהי שעד ליפני שבוע עוד חלמתי לחבק אותה בזרועותיי במשך לילות שלמים.

אהבה זה פרץ הורמונים. אוקסיטוצין ודופמין שותפים את המוח, מנתקים את מרכזי החשיבה ואומרים לך - זה האיש או האישה, זה עתידך.

ולך זה לא קרה.

ראיתי היום בטעות תמונה שלך. בלי איפור. מחייכת אליי. יפה. כל כך יפה.

אוהב אותך לנצח? יותר מידי פואטי. אבל נכון לעכשיו באבל. אבל על מה שיכל להיות. אבל על אהבתי אלייך.