פתקיות דביקות

הסיפור הוא תרגום מרוסית שכתב אחי הלבן benit0.גבירותי ורבותי, הוא חוזר, לאט לאט....

אני שונא חרקים, יש כאן יותר מידי מהם. אם לא ראיתם את התיקנים כאן – לא הפסדתם הרבה, הם ענקיים ונודף מהם ריח של סירחון. בסופי שבוע אנחנו מטיילים, כנראה שאני הייצור הכי משעמם עלי אדמות, אבל אני מטייל בסופי שבוע עם בעלת הדירה שבה אני גר. שמה פרוסיה, נדמה לי שזה השם הכי מטומטם שיכלו להמציא, כנראה הוריה היו אנשים איומים. היא פותחת את הדלת, אני נגרר אחריה באופן מכני ואנחנו הולכים לפארק קטן ומושתן, אני מתיישב לצידה, היא קוראת ספרות זולה לנשים ומנגבת את זיעת כף ידה בעורפי, מסיבות לא מובנות זה לא מפריע לי. כשעוברים לידינו חתולים אני מתחיל לרשוף, לועג להם, היא ישר תופסת אותי, כאילו מאמינה שתוכל להרתיע אותי.

לפעמים, בשקט-בשקט, אני הולך הצידה לחפש חרקים, אני רומס אותם, הם משאירים את גופותיהם על האספלט החם איפה שמאוחר יותר נמלים או ציפורים חולות יכרסמו אותם.

פרוסיה חושבת שאני חברה הטוב ביותר, היא לא יפה ובאופן מעורר פלצות לא מושכת, מה שמסביר העדר גבר בחייה. מספר פעמים ראיתי אותה פוזלת לכיווני, אך היא לא מעניינת אותי. היא אוהבת לדבר ואני אוהב לשתוק, היא מתיישבת לידי ומספרת את מה שקראה או ראתה בזמן שעשתה קניות.

היום משהו לא כשורה, כנראה שאני חולה, כל הגוף מגרד לי. יכול להיות שזה קלקול כיבה, האוכל אתמול לא היה הכי טרי. צריך להפתיע אותה, גם את עצמי. אני מרגיש חנוק ובא לי לעשות משהו בעניין.

שמתי לב לצינור ביוב שיצא ליד העץ ומיהרתי לשם. היו שם מספר חיפושיות ואני התיישבתי על האדמה, פשקתי את רגליי והתחלתי לזחול כשאני דוחף את עצמי קדימה. חיכוך הביצים בעלים הנרקבים גרם לזקפה וכשהתקרבתי לצינור, הזין שלי היה מוכן לפעולה. הראשון שהזדמן לדרכי היה תיקן ענקי, התכופפתי טיפה קדימה ולחצתי עם הזין על השריון שלו, זה לא היה נעים, העברתי את מרכז הכובד והשריון התנפץ, מרחתי אותו באדמה והמשכתי בתנועה לחרקים האחרים, הם פצפצו כשהם גורמים לי עונג ואני פיזרתי את גופותיהם עם הזנב. גמרתי, והבנתי שבא לי עוד משהו, לנשוך ילדים, לרדוף אחרי מכוניות ולהשתין על עצים.