פתקיות דביקות

כמעט, כמעט יום שישי ה 13. ואז היינו יכולים לרוץ ברוחובות עם בובת ישו שרופה ומסכות הוקי. ולא לשכוח את הסוודר של פרדי קרוגר. מאוד חשוב. סמים, הרבה מהם, לשכוח, למחוק עוד יום. עד לאבדון גמור...

אני נשמע כמו בת 16 גוטית, היי, יש לי פרו לשבועיים, אולי אני גם אעצב בהתאם ? הכל יהיה שחור ומפחיד עם סכינים, להבי גילוח וחלקי תינוקות שהוכנסו לבלנד. האמת, אין כמו מוסיקת בלוז או ג'אז למצב רוח רע, גם לטוב בעצם, אלא הם סוגי המוסיקה הטובה ביותר לכל דבר. מזיון ועד ישיבה על ספרים ליפני מבחן. אני אתפרע (בפעם הראשונה מאז הבלוג קיים). אני אדיש, מת, קליפה ריקה. הגדרה חדשה לרובוט ביוני אם תרצו, הולך ומחרבן אבל לא מרגיש כלום. ואתם ? מה הייתם עושים אם הייתי נותן לכם חודשיים באיטליה ? מטיילים ? פירנצה, קרמונה, רומא ! רומא ! La eterna citta, במקום זה אני יושב ימים שלמים בלי לצאת מהחור הזה. מדהים, זה אפילו לא מדגדג לי.

עברתי על תמונות של חברים שנהרגו, הזלתי דמעה, אבל בקטנה, הם מתו, נשארו בני 21, אני כאן. כל הזין.