פתקיות דביקות

פרידה לא יכולה להיות יפה. גם אם אתה הבן אדם הכי אדיש בעולם, אחד שלא אכפת לו לא להתקלח שבועות, זה עדיין משנה בך משהו. כי אתה יודעה שאי שם מישהו בוכה, מישהו שבור. כמה שלא תגיד לעצמך שלא היה לזה סיכוי מההתחלה, כמה שלא תתאמץ, אתה עדיין חתחת חרא. לפרידה אין עיתוי טוב, היא לא משהו שרוצים לתכנן, ואם כן, אז רק אנשים מאוד שפלים. אתה תמיד יוצא מופסד, וכאשר אין את מי להאשים, אז ההפסד הוא כפול, כי זה הטבע שלנו, לרצות שזאת תהיה אשמתו של מישהו, ככה יותר קל לנו לקבל דברים. חמי רודנר פעם שר: "בואי נפרד, נעשה את זה יפה", שיר מעולה, אבל זה אף פעם לא יפה. פרידה יכולה להיות מכובדת, רגשית, יבשה, אבל לעולם לא יהיה בה יופי.