פתקיות דביקות

או יותר נכון בלוג. הקש ששבר את גב הגמל היה הפוסט האחרון על נאפולי, לקח לי יותר מידי זמן להעלות את התמונות וכמעט אפס אפשרויות לעריכה. אבל כודם כמה מילות הסבר. יריב חבוט עשה משהו מדהים. בלי שום תכנון מוקדם יצר קהילה גדולה של בלוגים שמתעדכנים כל הזמן והכל בעיברית. סחטיין ! אז למה אחרי שלוש שנים אני עוזב ? אני כמובן אפרט, אבל בסוף זה מגיע למכנה משותף אחד - חוסר גמישות ופיגור טכנולוגי.

1) כודם כל הבלוג לא תומך בשום סטנדרט בין לאומי לתכנות אתר, הוא בפרוש נועד למשתמשי אקספלורר בלבד, נכון שבשנתיים האחרונות המצב טיפה השתפר, אבל לא בהרבה. כבר אפשר לקרוא כמעט את כל הבלוגים בפיירפוקס, אבל לכתוב זה עדיין סיוט. הטקסט יוצא עקום ומבולגן.

2) אפשרויות העיצוב, אפילו אחרי שהפרו נפתח לכולם הן מזעריות ביותר, תמיכה מוזרה ב CSS שזאת הדרך המקובלת היום בעולם להחלפת עיצובים. במילים אחרות, אם אני רוצה לפשפש בקוד של העיצוב - אני לא יכול. למה ? רק ליריב התשובות. שלא נדבר על הוספת אפליקציות מבחוץ, כאן ישרא תקוע אי שם בתחילת שנות האלפיים.

3) סינדיקציה ו RSS. עזבו, לא משנה, חבל להתחיל. טוב, בכמה מילים. נגיד ואני קורא 20 בלוגים. אופצית בר הקבועים שלי לא מוצאת חן בעני. אני רוצה את זה אחרת. אז אני אקבל עשרים עדכונים במייל ?! דיי, 2008 כבר באמצע !

4) הוספת מדיה. כל שרות שיתוף תמונות ווידיו גדול מאפשר היום לשלוח תמונות ווידיאו לבלוג ישירות. בישביל ישרא צריך לשחק שעות עם ההגדרות ובסוף זה לא עובד.

5) גלרית תמונות. נכון, אפשר להעלות תמונות לאתר (בגודל מצחיק של עד חצי מגה). אבל אם אני רוצה לראות את כל התמונות שיש לי ? אולי להוריד משהו ? אין מצב. צריך לחפש את הפוסט, להכנס לעריכה, למחוק את התמונה ולהעלות חדשה.

6) תוכן. רק תראו מה הולך בבלוגים שעשו עניין בחודש האחרון. הם חסרי תוכן איכותי לחלוטין. חוץ מכמה בלוגרים מעניינים, אין שם כלום. גיבוב מילים חסר צורה. יש כמה וכמה בלוגים אכותיים, אבל זה לחפש מחט בערמת שחת. אנשים מעניינים כמו אהוד קינן כבר עזבו מזמן. יש את רביב דרוקר ואולי עוד שניים שנשארו, בינתיים.

7) קבוצת גיל. יריב אמר באיזה ראיון ש 90% מהבלוגרים בישרא הם מתחת לגיל 22. יותר נראה כמו מתחת ל18. אין בזה שום דבר רע, להיפך, זה מצויין. אבל אני כבר (לצערי) יצאתי מקבוצת הגיל הזאת.

כמה נקודות חיוביות

1) קהילתיות. אחד האתרים היחידים ברשת העיברית (אם לא היחיד) שנותן אפשרות לחפש בלוגים לפי כל נושא וחתך שתרצו.

2) שרשור תגובות. אומנם המערכת מפגרת טכנולוגית, אבל אחד הדברים שהיו בה תמיד זאת האפציה של שרשור תגובות. כלומר תגובה לתגובה. נשמע פשוט לא ? לא בידיוק. מסתבר שמה שקל ליריב, קשה לענקים כמו BLOGGER ו מערכות ה WPmu (ניגע בזה בהמשך). אצל כל השאר אתה חייב לכתוב למי אתה מגיב בידיוק ולאיזה הודעה ואם יש לך יותר מעשרים תגובות לפוסט, כל האפשרות של יצירת דיאלוג בטוקבקים מתעופפת לה. חבל.

3) עיברית, עיברית, עיברית. הכל בשפת הקודש !

נקודה כללית.

אולי אני סתם מזיין את השכל ? הרי הקהילה חיה ונושמת ואוהבת את ישרא. הרי כל יום נפתחים עשרות בלוגים חדשים. מה שיריב עשה כאן זה דבר יפה, שרות בלוגים של הכל כלול ובעיברית. מי שלא אוהב\יודע להתעסק עם מאות הגדרות, השרות הזה מתאים לו כמו כפפה ליד. תפתח בלוג - תכתוב. לי זה כבר לא מתאים.

אחרי הרבה מחשבות וחיפושים נעצרתי על 4 אופציות.  וכאן אני צריך את עזרת כל הקוראים שלי (כל השישה !). אני אציג לכם את כל ארבעת השרותים ובתגובות אני אשמח לדעת מה אתם חושבים.

1) פתיחת בלוג עצמאי מבוסס מערכת WordPress.

WordPress היא מערכת לניהול בלוגים מבוססת קוד פתוח. במילים פשוטות זאת טכנולוגיה שמאפשרת ניהול בלוג בלי יותר מידי ידע בניהול אתרים, שרתים, HTML ושאר מילים מפחידות.

יתרונות: גמישות ושליטה מקסימאלית, אלפי עיצובים מוכנים שאני יכול להתקין, העלת כל חומר שעולה על דעתי בלי חשש שיסגרו לי את הבלוג. פלטפורמה טכנולוגית חזקה מאוד. דוגמאות לבלוגים קיימים: הבלוג המצויין של אהוד קינן בנושא טכנולוגיה, הבלוג של אח"י דקר, אחד הנפשות היותר פעילות בתרגום הפלטפורמה לעיברית ובכלל בלוג מאוד מומלץ. אגב, אהוד הוא פליט של ישרא.

חסרונות: התעסקות עם שרת, דומיין, עדכוני גרסה אין סופיים ובכלל המון בלאגן טכנולוגי שאין לי זמן בישבילו.

2) פתיחת בלוג מבוסס WordPress Multi User

בלוגלי הוא אחד השרותים שאני חשבתי עליהם.

זה מאוד דומה לאופציה הראשונה עם כמה שינויים. זאת בעצם אותה מערכת, רק בלי הצורך לקנות מקום בשרת. כמו ישראבלוג, פותחים בלוג על פלטפורמה קיימת.

יתרונות: עשרות ערכות עיצוב וכל הזמן יש חדשות. גמישות גדולה בעיצוב. תמיכה בכל הסטנדרטים האפשריים. פורום עזרה שבו המנהלים לוקחים אותך אישית, במובן הטוב של המילה. אין צורך להתעסק בכל המסביב של הבלוג, פותחים בלוג, מעצבים ומתחילים לכתוב.

חסרונות: שליטה מוגבלת, חוסר יכולת להוסיף וויג'טים (תוספי תוכנה מגניבים, למשל מנגנון תגובות משוכלל יותר), שרות חדש יחסית (רץ רק שנתיים), לכן יש כמה וכמה תקלות מעצבנות כמו תגובות שלא נשלחות. אבל זה דווקה זניח. אין אפשרות לשרשור תגובות ! בפורום של האתר יש כמה וכמה פניות למנהל להתקין את התוסף שיאפשר את זה. בינתיים כלום. קשה מאוד לפתח כך דיאלוג בתגובות.

3) שרות הבלוגים של  BLOGGER

בשנת 1999 כמה חברה החליתו לפתוח שרות בלוגים. ב 2002 הם נקנו על ידי גוגל. עכשיו הם ממש מרוצים ולנו יש שרות בלוגים מגניב.

יתרונות: המון, המון (כבר אמרתי המון? :-)) אופציות לעיצוב, המון תוספות מגניבות והכל כמו בגוגל - חינם לגמרי. אין צורך בשום התעסקות טכנית. אם הייתי צריך להגדיר את השרות הזה, אז הוא כל מה שיראבלוג רוצים ליהיות.

חסרונות: השרות נפתח בעיברית ממש לא מזמן, זה אומר שעדיין אין תמיכה טובה וחלק מהבלוגים נראים מוזר. למראת שאין לי שום בעיה לקרוא באנגלית, אני תמיד מעדיף פורומים של עזרה ותמיכה בעיברית. למה ? כי נוח לי ! גם כאן לא ראיתי אפשרות לשרשור תגובות. אתם גוגל ! תעשו עם זה משהו. למי שלא הבין עד עכשיו, כן, זה חסרון עצום בעניי.

4) שרות הבלוגים של LiveJournal

הסיפור דומה לזה של בלוגר. ליפני X שנים בחור מוכשר בשם ברד פיצפאטריק הקים שרות בלוגים כדי שלו ולחברים שלו תיהיה דרך להתעדכן. ב 2005 הוא נהיה עשיר מזה.

יתרונות: כמו בכל הקודמים, אפשרויות עיצוב רבות. שרתים בכל העולם, מה שמאפשר זמני העלת עמודים ממש קצרים תוסף מאוד מגניב ששמו רשימת חברים. זהו בעצם עמוד אחד שבו מרוכזים כל הפוסטים של האנשים שמעניינים אותך. בלי מיילים, בלי RSS, פשוט מצרפים את הבן אדם לרשימה ומתעדכנים מתי שרוצים. עוד אופציה שאהבתי זה האפשרות לקרוא בלוגים של אחרים בעיצוב של הבלוג שלך. כלומר הטקסט שלהם כאילו שהוא נכתב בבלוג שלכם. יש שרשור תגובות !!!  גלרית תמונות מובנת והרשימה עוד ארוכה....

חסרונות: כדי לקבל גישה להמון אופציות טובות, יש צורך להרשם לחשבון ממומן פרסומות, זה טבעי ששרות כזה ישים פרסומות, אבל הן ממש מעצבנות, נמצאת בראש הדף וגורמות להאטה בזמני העלת הדף. עד לא מזמן הייתה אפשרות לחשבון חינמי ללא פרסומות, אבל גם ללא הרבה תוספות שימושיות, כמו למשל הצגת טגים בדף הבלוג. בישביל לקבל את כל האפשרויות ולא לראות פרסומות יש צורך לשלם. עוד חסרון גדול הוא המדיניות המוזרה של מנהלי האתר. אם מישהו יתלונן עליך שפגעת בו בפוסט, סוגרים לך את הבלוג ללא כל התראה, פתיחה מחודשת יכולה לקחת כחודש. ליפני כשנה היה סקנדל רציני על כך שנסגרו 500 בלוגים ביום אחד. עיברית בעייתי. אין שום בעיה לכתוב בעיברית, אך כל הממשק באנגלית אן כמו שאני אוהב במילים פשוטות: את הפוסט תקראו בעיברית, אבל כדי להגיב תלחצו על comment to this post. פרויקט התרגום נתקע איפשהו ליפני שנתיים ומאז הכל שומם. ניסיתי ליצור קשר עם מי שהיה אחראי על התרגום בזמנו, אך הוא לא עונה לי. אחרי המבחנים ננסה שוב.

גילוי נאות: אני מריץ כבר שנתיים בלוג ברוסית שם, מכאן כל הידע בנושא.

מכאן אני פתוח לעצות, בעד, נגד והכי חשוב - למה. כל דבר שיכתב, אני אשמח לקרוא אותו.