פתקיות דביקות

אז מה היה לנו מאז שהבלוג נפתח אי שם ב 2005?

כי מה יותר רשימות מישרא.

• בזמן פתיחת הבלוג מהירות האינטרנט המרבית עמדה על 256KBPS לבתים פרטיים. יש לכם בבית 200 מגה? אז כאן מדובר ברבע מגה 
• מסך המחשב היה ענק ושקל כ 15 קילו. גם גודל 14 אינץ' היה סטנדרטי
• לכולם היה נייד של נוקיה שבו הבטריה החזיקה שבוע. והיו סמס 
• סטטיק ובן אל תבורי היו בני 14
• עובדי אבטחה הרוויחו כסף טוב
• טיסה לחו"ל נחשבה עניין מאוד יקר
• ICQ ו MSN מסנג'ר היו התוכנות של בני הנוער
• Emule, KaZZa, Skype, IRC...היה תמיד על המחשב
• Windows XP הייתה מערכת ההפעלה
• לעשות למישהי דיסק מיקס עם השירים הכי טובים עדיין נחשבה מתנה מרגשת

12 קילו שירדו

5 שחזרו

10 פוסטים שאני אוהב לחזור אליהם.

9 כתובות השתנו

8 (!!) מערכות יחסים 

2 שינויי קריירה

2 תארים שלא הגיעו לסיום

2 מעברי מדינות

1 גמילה מעישון

1 מלחמה 

1 טבעת שכמעט וניתנה

0 דיסקים שנקנו

יקר, מאוד מאוד יקר לחיות בארצינו הקטנטונת. אז אפשר להגיד לי שלא חייבים לשתות אלכוהול ואפשר להסתדר מצויין עם תחבורה ציבורית...

אבל מה תגידו לי על חלב עמיד ? חוץ מהעיצוב המגניב בטרוף של האריזה, מחירה לצרכן הוא 69 יורו-סנט. או טיפה יותר משלושה שקלים. וכן, זהו חלב איכותי ומצויין שמיוצר בסרדניה. אוף !

נ.ב - אפילו הפונטים על האריזה מגניבים.

מי שעוקב אחרי הבלוג שלי, כנראה הבין כבר שאני גר בחוץ לארץ. אחד הדברים שאני מאוד אוהב הוא לשתות כוסית של דג'סטיף אחרי הארוחה. דג'סטיף הוא ליקר עשבים\פירות בחוזק של 20-40% שנועד לעזור לעכל את האוכל. ייגרמייסטר הוא משקה כזה. מחירו כאן הוא 14 יורו, שזה אומר 65 שקלים לבקבוק. הוא נחשב דיי יקר שכן ליקרים מקומיים עולים 10 יורו ולפעמים 7 במבצע. זה אומר שאני יכול ללכת לסופר, לקנות שלושה ליקרים ולשלם עליהם פחות מ 150 שקלים. בארץ צריך להתאמץ מאוד קשה כדי למצוא בקבוק אחד במחיר כזה. לא פלא שאנו מתייחסים לליקרים האלו כמו למשקאות אקזוטיים.

וזה עוד ליפני שדיברנו על בירות ב 3.5 שקלים לבקבוק....