מיכל והכפר

לפני כמה שבועות לקחתי מהספריה של האוניברסיטה כמה ספרים. יש כאן ספרים בעברית וזה כיף ונוח וקל נורא לקרוא עברית (עד כאן התנצלויות). לא היה לי הרבה זמן כי חיכו לי אז הפלתי לידיים את כל מה שניתן. אני קוראת נרגנת מאוד ויש לי המון ביקורת על כל ספר וקשה מאוד לרצות אותי. קחו למשל את "דודה פרהומה לא היתה זונה", בואו נסכם את זה ב: הומו מזרחי עם חרדת שואה (וגם: כולם הומואים?! כולם? לא תשאיר לי סטרייט אחד לרפואה?). מלבי אקספרס שאלוהים יודע למה הוא נפל לידי, מחביא בתוכו את המשפט: "שתי פינגווינים" וזה אומר הכל. את פונטנלה של מאיר שלו ניתן לסכם במשפט אחד: 

ניסה לעשות משהו שונה. לא הצליח. אבל הכי מרגיזה - מאיה ערד. עושה רושם של בחורה ששונאת את הדמויות שלה כל כך. הם תמיד מכוערות, מיוזעות, שמנות, מלוכלכות, מקריחות, נקמניות, קטנוניות, רעות, לא מכבדות אף אחד - הכל, כל החבילה נמצאת כבר שם. היא ממש דופקת לקורא עם פטיש על הראש את כל הסחלה האנושי. אני קוראת עכשיו את The wonder spot, לא ספר גדול אבל חביב ששם זה ברור שג'וש לא מתאים לסופי בכלל אבל התכונות הרעות שלו צצות טיפין טיפין לאורך כל הספר, באנדרסטייטמנט. הסופרת סומכת על השיפוט, האינטיליגנציה והדמיון של הקוראים שיבינו לבד וזה מה שאני אוהבת. בכל זאת אני מעריכה את מי שכותב ספר, זו בטח עבודה קשה מאוד. מי שכן הצליח להרשים אותנו במפתיע הוא יהלי סובול ב"דמי מפתח" שלו, על הרגישות לאפיין דמויות בדיוק תוך כדי ירידה לניואנסים של אופי והבדלי תרבות. הוא יודע לספר סיפור וגם לכתוב אותו היטב.

היה יום מקסים ביותר - שמש ועשרים ושתיים מעלות (!) וזה אחרי שבתחילת השבוע היה פה מינוס חמש. בבוקר בן הלך לשעת סיפור בספריה ואחר כך לטריק אור טריט (למי שלא מצוי במנהגי המקום: מבקשים ממתקים משכנים ופה גם בעלי העסקים ונותני השירותים נותנים הפתעות. חנות השוקולדים המפוארת נתנה טראפלים בצורת רוחות רפאים, השוטרים בעיר חילקו מדבקות ועפרונות של המשטרה, המסעדה האיטלקית נתנה את חבילת הצבעים המשולשת שלה, המאפיה נתנה קאפ קייקס עם תלושי הנחות וכד'). הלכתי לבית הספר של אור לעזור לילדי הקינדר גרדן המגניבים להתלבש. אני חייבת לציין שלאור יש כיתה ממש מגניבה ונכון שהיו נסיכות ופיות והאלקים ובאטמנים, אבל היו יציאות כמו ספיידרלה (סינדרלה בגירסא הגותית שלה), זוג תאומים שהתחפשו לשטן ושד עם תסרוקות מוצלחות במיוחד, חיפושית תוצרת בית (בכלל, תחפושות תוצרת בית ופשטות משחקת כאן). והתמונות המסורתיות שכולם חיכו להן (עליהן חל חוק בלי עין הרע טפו טפו טפו!)