לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיכל והכפר


חסידת עוגות העולם

Avatarכינוי: 

בת: 46



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2008

יומולדת ו, אהמ סליחה, פוליטיקה


הבית מבולגן משהו איום ונורא - ערכנו מסיבת יומולדת לבן בן ביום שבת. התינוק הזה פתאום נהיה בן שלוש. הגיעו שבעה ילדים מקסימים פלוס הורים מקסימים ששמחנו להכיר. היתה אווירה נפלאה ונינוחה, בן היה מאושר ולא נפל עליו טנטרום היומולדת (אותו טנטרום מפורסם הנובע מציפיות, ריבוי חברים ויומולדת במובן הכללי) כי הוא פשוט כזה, טפו טפו טפו - רוח טובה שורה עליו רוב הזמן. מסקנות לפעם הבאה: גם השנה הבטחתי לעצמי לא להשתגע ומצאתי בחורה לחוצה כי לא כל האוכל מוכן והבית ברדק. בפעם הבאה לקנות ה-כ-ל. אבל כן להכין פנה קוטה, בעשר דקות עבודה פלוס עוד עשר לרוטב הקרמל מ"אורנה ואלה" (יש טעות במתכון! הטעות הראשונה שגיליתי בספר שלהן: הן כותבות שיש לבשל כוס סוכר וחצי כוס מים, מה שיצר סירופ, לא קרמל. בניסיון השני תוך עידוד מאחת האימהות שמתי טיפונת מים וזה עבד. הן גם שכחו להזהיר שהסוכר פתאום מתגבש לו לגושים לבנים מה שעלול להרתיע את חסרות הניסיון, כמוני, אבל האמא ההיא עודדה שוב ובסוף יצא רוטב לתפארת ואני יצאתי אלילה). בכל אופן, הילדים אכלו, שיחקו, צפו בהצגה "מיץ פטל" מתורגמת לאנגלית בכיכובם של הטלכה ושלי ובסוף אכלו את עוגת הקטר האדירה ותודה לתבנית של נורדיק וור. עכשיו הבן בן לא יכול לחכות לחגיגות יום ההולדת בישראל.


 

אני לא יכולה להתאפק מלדבר (לכתוב בעצם) על כלכלה. אני חושבת על הנושא הזה המון בעקבות המיתון שבא עלינו לרעה ובעקבות שיחות עם חברות שלי: כולן בגילי, לחלקן יש ילדים וכולן נאבקות. כשאמא שלי היתה עולה חדשה, היא החלה לעבוד במשרד ממשלתי כמתייקת בארכיון, אחרי כמה שנים היא קודמה והיום היא נמצאת בעמדה לא בכירה אבל מכובדת שמאפשרת  לה לקיים את המשפחה כולל תמיכה באחותי, בסבתא שלי (שהמדינה לא מאשרת לה למרות גילה ונכותה עזרה של אף אחד) וגם לי ההורים עזרו כלכלית. ובהווה שלי ושל החברות שלי: כולנו בעלות תואר כי בלי זה לא היו מסתכלים עלינו בכלל, משלמות על גנים ומשכנתא, מגדלות ילדים ונחנקות: המשכורות לא מאפשרות בניית עתיד וביטחון כלכלי לילדים שלנו. התקרבנו מאוד שוב לפיאודליזם ואנחנו עובדות בשביל הקיום ואת כל השאר מקריבות לאדון האחוזה וכך יעשו גם הילדים שלנו. זה מצער אותי מאוד. האם אצטרך ללמד אותם שישכחו מהחלומות שלהם וילכו ללמוד משהו שיכניס כסף לכיסם? זו מחשבה בלתי נסבלת בעיני.

(וכך מקבל הנשיא קצב שאנס את פקידותיו משרד, זה סדר העדיפויות במדינה, חכו חכו למה שיקרה בעוד כמה חודשים כשביבי יהיה ראש ממשלה).

 

 

והיום? שלג!

נכתב על ידי , 10/11/2008 16:39   בקטגוריות יום הולדת  
49 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמלש ב-12/11/2008 23:50



122,637
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיכליקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיכליקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)