איי ואוי. אני זקנה. גם שעה יוגה אתמול בה הייתי המפגרת הכיתתית וכל הזמן היו צריכים להסביר לי והכי בעסה: כולן כל כך גמישות ורק אני סובלת מגמישות וחן של ביזון. בערב הלכתי לדג נחש. חברה שלי שהחמיצה את ההופעה הורתה לי ללבוש מיני ומגפיים וכך עשיתי. ואז בתוך המועדון הייתי הבחורה היחידה שדפקה הופעה כי כל בנות העשרים לבשו את הטריינינגים המיד וסטיים המטופשים שלהן בלי להבין שיש להן שנים ללבוש אותם כשהן יגדלו ועכשיו זה הזמן ללבוש מפיות. ישבנו ביציע הזקנים עד שתתחיל ההופעה, בעלה של חברה שלי אמר שאנחנו הזקנים של החבובות, הגירסה הנשית.
והיא התחילה והיא היתה ממש מעולה ואני כרגיל התביישתי מעצמי ונדחקתי לפינה. לעולם לא אצליח להתגבר על עצמי. ועכשיו? עכשיו כואב לי הגב, רחמים! אני רק בת שלושים!
מה גם שאני מתנוונת. אני לא מוצאת עבודה וזה איום. מעבר למובן הכלכלי אני מרגישה ממש היתדרדרות מנטלית, לא חו"ח שאני יותר משוגעת ממה שאני בכל מקרה אבל אני שוכחת דברים ופתאום קשה לי יותר עם מולטיטאסקינג. אני עומדת להתנדב איפה שהוא, הכל רק לא להשאר בבית ועוד כלים ועוד כביסה. העיקר שצחקנו על הפרחה שלמדה איתנו שהיא תהיה עקרת בית עם תעודה מהאוניברסיטה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
