נכון שפצחתי בהמוני פוסטים בתחילת החודש ואפילו איבדתי מנויים שנשבר להם מהמייל היומי שהבלוג המשמים שלי התעדכן בעוד שטויות אבל אז הילדים חלו בסטרפטוקוקים, כל אחד בתורו ולכן נשארתי איתם בבית המון והבית התבלגן המון והתלכלך גם אז הייתי צריכה עד היום לנקות אותו פלוס נרשמתי לשיעורי התעמלות בתקווה לצמצם את השאוורמות ובסוף יצא לי שיעור יוגה צחיח עם מורה שרוטה. ולכן בואו נמלא את כל החסר:
א) טלכה ואני מגיעים לאסוף את הילדים מהגן והבן החנון שלי עומד בחדר המנהלת וממתין לנזיפה. עומד? איזה עומד, קופץ וצוחק וחושב שזה ההיי לייט של היום שלו. בגנים בארה"ב יש שולחן פעילות שזה מן שולחן עמוק כמו אמבטיה רדודה ובפנים שמים כל מיני דברים כדי שילדים יתפתחו או משהו דומה. בפנים, באופן מאוד לא יהודי, תוכלו למצוא פסטה לא מבושלת, שיבולת שועל, אורז ושאר מיני מזונות וחיימקה שלי החליט שבא לו לעשות מהריצפה מג'דרה ולכן אני כבר יכולה לדמיין אותו זורק אורז בחדווה לכל עבר עם שותפו למעללים לוקאס, הילד בעל המבט המשוגע. ילד בן שלוש עם מבט שלקוח מפרדי קרוגר ושות' (אני זקנה, כבר אמרתי, אצלי סרט אימה זה פרדי קרוגר ולא סדרת המסור או השד יודע אילו סרטים משוקצים בתקיב של פחית קולה האמריקאים ממציאים). כמובן שגיבינו את המורה ובלילה בלילה אחרי שהם נרדמו צחקנו על זה.
בכלל, הבן בן הזה גורם לנו לצחוקים פרועים ביותר. הטלכה החליט שהבן הוא משורר הגלות אחרי שיריו הנודעים: "חמבה וומבה", "אולי פלולי", "נו נו נו נו זה לא קבוס", "בן קטרינו" וכו' היום כשהוא ברח לי כשאיימתי להלביש לו מעיל (תחביב מוכר) אמרתי לו: בוא הנה, נעל אבוק! ובדרך לגן הוא המציא שיר "נעל אבוק" אכלתי אותה.
ב) סיפור ששמרתי כבר מליון שנה בסוד וכולי תקווה שחל עליו חוק ההתיישנות: בחורה שהכרתי יישמה את כל "מה לא ללבוש" רק שהיא לקחה את כל העסק פשוטו כמשמעו ולבשה את כל מה שאסור לה ללבוש. הזמנתי אותה לקפה ובשיא העדינות אמרתי לה שאני מעוניינת לעשות לה "מה לא ללבוש". ההיא בתגובה פרצה בבכי ומאז כמעט הפסקתי לעשות לאנשים מה לא ללבוש. השבוע אנחנו מוזמנים ליומולדת של ילדה מהגן של בן, בת להורים גרמנים על כל המשתמע מזה (גרמנים יעדיפו לעשות חרקירי מאשר לקנות יותר משני אאוטפיטס) ולכן הילדה מסתובבת עם אוברולים חומים וחולצות מוכתמות של בוב הבנאי שהיו שייכות לאחיה הגדול. התלבטתי אם לקנות לה איזו שמלה למומולדת והחלטתי שזה מוגזם ולכן הפור נפל על פליימוביל אבל אני לא יכולה להתאפק מלעשות לה מחזיק סיכות לשיער (הקצוץ 
) שלה, שתראה קצת כמו בת לעזאזל, רק לפני חודש גיליתי שהיא לא בן. אם תגללו את הדף למטה, תראו את נרתיק הסיכות שעשיתי לגמרי בעצמי. אני מנסה בכל הכוח ולא יודעת אם הולך לי... אבל כמו שאני אומרת לילדים: "אם תתאמנו על זה הרבה, תצליחו!". את ההוראות לקחתי מהאתר המשובח הבא: http://www.skiptomylou.org/ וכדי לעשות את היום אפילו יותר יפה: http://patchworkpottery.blogspot.com/
ג) אני לא מבינה למה קוראים למעילה של מיידוף "הגניבה הגדולה בהיסטוריה"? רק מפני שהוא לא הסתתר תחת האיצטלה החוקית כמו הבנקים שבגללם כל המצב חרבנה עכשיו (הם הגדילו לעשות ולקחו את הכסף שבוש נתן להם וחילקו עוד כמה מליונים לבכירים)? רק כי הוא לא ברח בזמן?
ד) בשעה טובה החלטנו שהבית שלנו זקוק נואשות לרהיטים. בינתיים כל מה שיוצא מזה זה ויכוחים. הטלכה מציע כל פעם הצעות כגון להעביר את פינת האוכל לסלון ולדחוף אותה עד הקיר כי הוא קנה מתקן לערסל ובינתיים קר בחוץ אז המתקן פלוס הערסל בבית (נעמה, אם את קוראת את זה אנחנו מאוהבים בערסל שקנית לנו), ושבסלון תהיה פינת עבודה ובמטבח מקלחת ועוד עוד רעיונות שבא לי לחשב את קיצי לאחור או סתם להשאיר את הסלון ריק, עדיף.
ולעניין אחר לגמרי: תראו מי בא לבקר אותנו? קרדינל אדום ויפייפה שישב שעה ארוכה על הגדר וקרא לקרדינלית שלו, שתבוא
והנסיכה שנישקה את הצפרדע
הזרעים נבטו וגדלו ועכשיו יש לנו שעועית קסמים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
