מיכל והכפר

אז ככה: אחרי הראיון המזעזע לא היה לי הרבה זמן לחשוב מפני שהראיון המיותר נערך אחרי סופ"ש בו הבית לוכלך ובולגן במיטב המסורת וביום שלישי, יום לפני הסדר בעודי פולה עין פלקס (קורי שינה, נו) מהעיניים בשבע בבוקר היתה לי הקפצה - נשלחתי ללמד חבורת טינאייג'ריות שרק מנסות להוציא רעל מהמערכת (לא כולן, לא כולן) והלך לי סבבישן, אני באמת נהנית מלהיות מורה אבל באותו ערב היו אמורים להגיע אלינו אחות של הטלכה ובעלה והבית כולו צועק הצילו. חזרתי הביתה בעשרה לארבע לניקיון שלא פסק עד תשע בערב כולל הכנת ארוחת ערב ואיסוף הילדים ונפלתי שדודה למיטה בלי להגיד היי לאחות של ובעלה. אוף, זה היה מטורף.

יום לאחר מכן האחות של ובעלה בידרו אותי בעת הכנת טונות האוכל לפסח. מה הכנתי? פנה קוטה מסורתית (מתכון בלינקים משמאל), מצות בשוקולד וקראמל מהבלוג המשובח ביסים (הכנתי גם את התבית עם כמה שינויים קלים ויצא מושלם), רוסט ביף שתרשו לי לציין בצניעות שיצא אלוהי, סלט תפו"א בלעדיו הפסח איננו פסח (המתכון משמאל), סלט כרוב וגולת הכותרת, הדובדבן שעל הקצפת או על הכבד הקצוץ: כבד קצוץ! ועכשיו טיפים לכל מי שעושה כבד קצוץ ולא ממש מצליח לו - שוטפים ומורידים שומן מהכבד, מסננים היטב מן הנוזלים מטגנים יחסית הרבה בצל ואז מוסיפים את הכבד ומטגנים - רק מטגנים בלי להוסיף מים חו"ח לא משנה מה  קורה: כבד מטגנים, לא מבשלים. לקראת סוף הטיגון כשהכבד עשוי (אבל לא מדי, לא לעשות לו וידוא הריגה) שוברים ביצים למחבת/סיר הטיגון יחד עם הכבד והבצל ומערבבים, לא לעשות כבד קצוץ עם ביצים קשות, זה הורג אותו! עכשיו אחרי כל האזהרות, איסורים וחרמות, לקצוץ הכל בפוד פרוססור יחד עם קצת מיונז, עם דגש עם הקצת. סליחה שאין כמויות מדויקות, יום אחד אכמת את המתכון. אולי. והערה סופית: גם עם תכנית מדוקדקת להכנת אוכל לגדוד בינוני, זו עבודה קשה נורא! איך שפים או לחילופין סבתא דובה עושים את זה?

וזהו, עד כאן האוכל. הסדר היה נחמד מאוד וטעים, נערך למרבה המזל אצל חברים. הילדים עשו חיים וגיסנו המהמממם בידר את הילדים עד כלות. בכלל, נורא בא לי שהם יעברו לגור אצלנו לתמיד אבל כנראה שזה לא הולך לקרות. בכל זאת כדי לא להיות מוכאים מהביקור שקיצו מתקרב והולך, הנה סיפור מצחיק מפי האחות של:

בעלה דומה באופן חשוד ביותר למלצר שמופיע על כריכת ובתוך הספר של אורנה ואלה בחולצה כתומה משמאל לטארט טאטן. יום אחד האחות של.. יושבת באורנה ואלה ומביטה במלצר הלז ולא יודעת מאיפה הוא מוכר לה עד שהיא נזכרה לפני הקינוח: אוי נו, זה הרי בעלי! אחר כך לכל מי ששמע את הסיפור נפל האסימון והוא אמר: וואלה!

בכל אופן לגיסנו היקר היו יציאות ששרפו לנו את האוזניים ליד הילדים אבל הוא כה חינני שקשה באמת לכעוס עליו ועל כל יציאה כמו פאקינ' או פורנו או "רוצים לראות כמה אוכל אני יכול להכניס בבת אחת לפה?" (הוא לא יודע שבן אלוף בלחנוק את עצמו מעודף גרגרנות, אנחנו מתורגלים היטב בהיימליך וחבורתו) בעיקר היינו המומים וצחקנו אבל חייבים להודות שמעבר לזה שהוא דואג לילדים ובייביסיטר מחונן (ברצינות!) הוא המציא את "אם אתה לא עושה X, אתה מקיין אבל אם אתה עושה את מה שמבקשים ממך אתה אובמה" וזה עובד נורא טוב על הבן בן.