מיכל והכפר
חסידת עוגות העולם |
| 7/2009
נו, מספיק כבר עם הכותרת הזו
נחה עלי הרוח.
סליחה ומחילה על העיכוב בתגובות, אני סובלת מחוסר כוח כרוני, לא שזה מניא אותי מעיסוקי המרהיבים של כביסה-כלים-בישולים-שאיבת אבק וכו' וכיוב' ובלה בלה בלה ואתם מכירים את הפיזמון החוזר בהמנון עקרת הבית ובקיצור: הכי כדאי להיות קטנה.
ועכשיו, כמנהגי והרגלי, קורות היום יום מהסוף להתחלה:
פיוסינה, שגורסת כבר איזה שנתיים שאורצ'וק הינה בעצם מתבגרת בתחפושת של ילדה קיבלה יחד איתי את ההוכחה הברורה ביותר: בעוד אנחנו מדברות והדלת אצלי סגורה כדי שלילדה לא ישרפו האזניים מהביטויים המקסימים שאנחנו משתמשות בהם בשיחותינו (אפילו יוסף יום אחד התפעל מגסות הרוח אליה אנו מסוגלות להגיע והאמינו לי, זה לא מעט) פתאום אנו שומעות באמצע השיחה "הלו" קטן וחמוד. מסתבר שאור צוטטה לנו, פדיחה רבתי.
אור ואני יושבות בבית קפה ערבי ואוכלות פיתה עם זעתר ואני מחמיאה לה על יכולת האכילה, פתאום אחד הלקוחות מסתובב ואמר: "שלום! אני מכיר אתכן, אתן באות לפלאפל חיפה, נכון?" בקיצור, אחד העובדים בפלאפל חיפה זיהה אותנו אפילו בלי עמבה וטחינה מטפטפים מזווית הפה.
הפעם האחרונה שזכיתי במשהו היתה בכיתה ז',זכיתי בעשרים שקיות של גולנית, משקה רדיואקטיבי שעשוי ממי הקישון פלוס ציאניד וכל השכבה כולל יוסף, לימים בעלה של הפיוסונית ובחור מצחיקול ביותר רדפו אחרי כדי לזכות בשלל. והנה היום זכיתי בהגרלה של קפה דה מרקר בספרים שאני עדיין לא יודעת מה הם ומי הם ואילו ואיך אבל אני מרוצה ממש ומקווה שיוסף לא ירדוף אחרי גם הפעם במיוחד אחרי שקראתי בפייסבוק שלו שהוא הולך לרכב על אופניים המון בשבת ומי רוצה לבוא איתו, אני רק מקווה בשבילו שהוא החליף אופניים מאז אותה פעם שהוא קנה אופני ילדים בטעות מהאינטרנט ועלה איתן מהטכניון לכרמל כשהברכיים הגיעו לו לאזניים וגילה בסוף שפיוסינה ואני גמרנו לו את כל הבורקסים (אנחנו כאלה מקסימות, משהו, מזלנו שהם התחתנו איתנו לפני שנים).
ולסיום, הפתעה! כלומר, זו היתה ממש הפתעה עבורינו שאחרי המומולדת של אית'ן דבליו נודע לנו על פסטיבל כדורים פורחים בעיר הקרובה והיה מגניב ביותר, מאחר ואני לא במצב רוח תיאורי כעת, הנה מעט תמונות:
כדורים פורחים על הדשא
כדורים פורחים בשמיים
כדור פורח של סנדרה ביונטון, אני נגנבת עמוקות!
כדור פורח - סחרחרה (יש לי קצת אוצר מילים וגם הוא מתדלדל במהירות, מה יהיה?)
יאללה, ביי, אני טסה לשבועיים חופשה ויותר מהעציצים שאין לי מושג מי ישקה אותם ויותר מהשעועית והזוקיני שנראה לי שהארנבים והמרמיטות יאכלו בכל פה, אני דואגת נורא: מי יעשה בייביסיטר לוובקינז?
תוספות מאוחרות: סיימנו את מים לפילים ואנחנו ממליצים עליו מאוד. ראינו את בנג'מין באטן וזה סרט ממש לא הגיוני, מילא להוולד זקן ולההפך לצעיר, אבל לסרב לבראד פיט? הלכנו לפסטיבל הקיץ באן ארבור ולמרות שהילדים היו חסרי סבלנות, נפלנו על הופעה נפלאה. נכון שמוזיקת עולם לא עושה לי את זה אבל הו, כמה הראגבירדס טובים!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
