מיכל והכפר

אני שואלת אתכם באמת, מה אמורה לעשות הבחורה הממוצעת והמשועממת אם לא לתת לעצמה להתמכר בכיף לתכניות ארורות כמו the real housewives או שדכנית המליונרים המסופלסת הזו. איזה קונספט זה בכלל ללכת לסוכנות שידוכים למליונרים? אנשים לא יכולים למצוא בני זוג בדרך הישנה והטובה? (כמובן שהמשודכות הן מהממות בהיסטריה כי המין הגברי, בעיקר המין הגברי העשיר לא יכול לסבול בחורות ממוצעות מראה וכמו שהבית של רובם מעוצב לעילא, גם הבחורה היא ואזה או נברשת לא רעה. משגעת אותי חוסר הסובלנות לבחורות מכוערות בפרט. האם בחורה מכוערת היא פחות נסבלת מגבר מכוער על ידי האוכלוסיה הכללית ולא משנה מה המין או הנטיה המינית שלך? האם בעלים לבחורות עם מראה מעל הממוצע מאושרים יותר?)

טוב די, מספיק להתנרגן. שבוע חופש לאורולים ולא שמעתם ממני ציוץ. האמת שהיה בסדר גמור בזכות העובדה שהיו פה חברות של אור כ-ל יום. נכוןשאני מרגישה כמו מפגרת שמארחת כל הזמן אבל יש מצב שהגיע הזמן להתרגל. לקחתי את יורשת העצרוהחברות ל"נסיכה והצפרדע" שהיה סרט אדיר ונהנתי ממנו גם, אפינו פיצה עם החברות, שחינו ואפילו רצנו ויום אחד באו החברות לאור, החברים לבן וגם האימהות שוחחו על עניינים של אימהות כמו: על מה אנחנו מוציאות את הכסף, אילו סדרות שהחמצנו מפאת החלפת חיתולים מאסיבית חייבים להשלים וקרעחצים קרעחצים.

האמת שאני עוד לא נרגעת מעניין הבגדים. יש לי הרבה פחות בגדים ממה שאני רוצה. בביקור האחרון בישראל המבחר שאני כל כך אוהבת הצטמצם קשות - ראית חנות אחת - ראית את כולן. הארון שלי משעמם! העניין הוא שאני ממש יכולה לזכור מתי אופנה היתה התשוקה שלי ואיך הכל התחיל להתדרדר. אני צריכה לשקם בחזרה את היצר האופנתי שבי. קארן צ'אנג, בלוגרית אוסטרלית ממוצא סיני היא ממש המודל שלי. היא לא ממש יפה אבל גם אני לא והבלוגשלה מלא יותר מדי בתמונות היא מצלמת את עצמה ולכן הוא גם טיפה חדגוני אבל הסטייל שלה לגמרי מוצא חן בעיני. מה גם שהיא מתעברת חדשות לבקרים ומאחר והיא אמא הסגנון שלה יכול להתאים גם לי כי אני לאמאמינה שאני צריכה לחכות תיכוניסטיות, מה גם שאן אמבופ אף אחת לא באמת אופנתית ואני מבטיחה לעצמי המון פעמים לצאת עם מצלמה  כדי שתאמינו לי שזה נורא לגיטימי פה להסתובב עםפיג'מות, עם דגש על המילה נורא.