מיכל והכפר
חסידת עוגות העולם |
| 4/2010
חמיצויות
חזרתי ואני מעוכה מתמיד. סליחה על הקרעחצים. ראשית, ההורים שלי באו לביקור אי לכך הכנו להם לו"ז מסחרר, אני תוהה אם זה לא היה יותר מדי מסחרר. לקחתי אותם לקניות כ-ל היום, חטפתי על הראש על הבלאגן והתעמתתי בחזרה, נסענו לשיקאגו, למבחר אגמים ונהרות, למשחק כדורסל של ליגת האן בי איי (אני לא חושפת את הקבוצה שלא יהיה יותר מדי ברור היכן אני גרה). וביום שהם טסו נסענו לקמפינג בקור מקפיא ומינוסי מעלות.לא צריך לרחם יותר מדי כי שהינו בקראוון מחומם ובכל זאת אני לא בטוחה שהרעיון הזה יזכה לרעיון הגאוני של המאה. אז בימים האחרונים אני עושה כלום ברוטב כלום. קצת גינה, קצת כושר, קצת שופינג - אין חדש תחת השמש.
יום העצמאות עבר עלינו בקול דממה דקה.אנחנו לא גרים במקום אופנתי מספיק כדי שיביאו אלינו משינה, ברי סחרוף (גם אני הזדקנתי כמו שהוא הזדקן?) או מינימום איזה קליינשטיין שספק אם הייתי טורחת. במקום זה תהיה החגיגה הקבועה של 50דוכנים+שני מתנפחים ומועקה. אני לא אלך. דנו על זה בפורום אימות ואחת הגולות תקפה אותי ואמרה שאם לא טובלי אז שאחזור לארץ. מדהים שישראלים תוקפים אותי שאני "יורדת" וישראלים אמריקאים (טוב, זו רק היא) תוקפים אותי על זה שאני לא חשה אמריקאית מספיק ומתגעגעת לישראל. תאמינו לי, הדואליות הזו עולה לי יותר. מישהי אירגנה פיקניק וכתבתי לה מכתב נוזפני על האירגון הקלוקל וזה לא הוגן כי אני לא ארגנתי אבל הארגון שלה הולך לגרום לבעיות, אללי, איזה מלכוד.
בינתיים איתרתי המון חברים מימי התיכון המופלאים (כן, נהנתי בתיכון, אתם יכולים לתבוע אותי) בפייסבוק ואני מתוסכלת כי אין לי תמונה אחת נורמלית של עצמי וגם ככה באופן הסובייקטיבי בו אני רואה את עצמי אני יותר מדי דומה למטלית סנו סושי וזה לא משנה איך אני נראית באמת, תמיד תהיה לי התנהגות של עכברה מפוחדת. שיט. סלחו לי על הצרפתית. אה, אני גם שמנה נורא.
חוצמזה אור קריחצלה לי היום ולא היתה לי סבלנות לזה ובעודי הודפת את קריחצוליה אני אומרת לעצמי בלב שאני צריכה לקבל את הקרעחצים יותר ואני בעצמי מתלוננת סדרתית אבל באמא שלה, אני בפי אמ אס עצבני (אם עדיין לא שמתם לב) ומרגישה כמו אריה בכלוב וגם על הפוסט הזה אצטער קשות.
כדי קצת להמתיק את גלולת הפי אמ אס (יש תרופה נגד זה? אני רצינית): אור זכתה בתואר אחת משיאניות הקריאה מכל שכבת כיתה אל"ף - כבוד! חוצמזה נרשמתי לשלל חוגי אמנות, ריקוד וספורט. ממש פנסיה מוקדמת (פה הייתי משחררת קללה אבל אסור שידעו שאני יודעת לקלל כל כך יפה).
יאללה, בפוסט הבא אהיה חמוצה פחות ישלקוות. אילליכה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
