מיכל והכפר

באחד הקטעים היותר חזקים בסופראנוס (שסיימנו לראות לפני שבוע, בזמן שלאחרים לוקח לראות עונות שלמות של עשר סדרות אנחנו ראינו אחת) ג'ניס הולכת לסדנא לניהול כעסים וחוזרת רגועה ושמחה כצדפה, אפילו טוני לועג לה: גאנדי. אחר כך הוא מעצבן אותה בכוונה והיא הופכת להיות המפלצת מלאת הדראמה שהיא יודעת להיות, צועקת, מעיפה דברים, הופכת שולחן ליד הילדים.

אתמול הבן בן שוב כיוון לנו את השעון לשלוש בבוקר (הוא נורא אוהב להתעסק עם שעונים מעוררים וכל פעם עם שעון אחר כך שכל כמה לילות יש לנו הפתעה) וקמתי ולא נרדמתי אז הלכתי לאינטרנט וקראתי את הבלוג שלי מההתחלה. הגעתי רק לחודש אוגוסט 2005 א-ב-ל: אני כל כך רעילה וחומצית ורואה את הכוס הריקה על אף שהיא מלאה כמעט עד הסוף ועוד מעט תשפך. לפני השינה התחלתי לקרוא ספר שממש שאב אותי לתוכו: על התגברות על רגשות שליליים. כן, אני אוהבת ספרי עזרה עצמית, הם באמת באמת עוזרים. צריך לעבוד קשה מעכשיו.

אגב, פרס מיוחד לעדי בעולם, אמלש, גמאמא, שצה, n-lee, דויד וקטמן - לא מספיק שאני מקטרת חמש שנים, אתם גם קוראים את זה ואפילו מגיבים!