יום שישי: הלכנו לראות הופעה של צמד אחים תאומים מבוגרים שמריצים את אותה ההופעה כבר שנים וכל העיריות העיירות הסמוכות וגם זו שלנו שוכרת אותם להופעות בכמויות שמבטיחות להם הכנסה מסודרת (אה, הם גםיהודים ושרים המון שירים יהודים אז יש להם הכנסה גם מאירועים של בתי הכנסת) כל זה בא ללמדנו שראינו אותם אלף פעם ובכל זאת: יש כאן איזו עיירה שנוסעים אליה והאגם גובל בכביש ובאגם יש עופות מים וחבצלות מים והשמש משחקת עם מי האגם והכל ירוק וחופה של עצים מצילה עלינו ופשוט בא לי לבכות מרוב יופי. העיר עצמה כאילו צוירה ואז הופחו בה חיים: עיר קטנה עם בתים קטנים וגינות מטופחות, כיכר עיר כמו שאתם מדמיינים אחת במיד ווסט: במה מקורה (איך אומרים גאזיבו בעברית?) והכל ירוק והשמש שוקעת אחרי תשע בערב וכולם פורסים שמיכות על הדשא והילדים היפים רצים אנה ואנה (ואוכלים פיצות והוט דוגס), חברה שלי צחקה ואמרה שהמורה שלנו לציור יכול לצייר פה שעות משום שהוא חובב קיטש היסטרי. מה בתפריט? הבאנו סלט ניסואז (השעועית מהגינה!), שניצלים ועוגת גבינה (שיצאה לילא משהו, אני לא חושבת שיש תחליף לגבינה לבנה).
יום שבת: יומולדת לשני פעוטות. נשארנו מהבוקר עד הצהריים היה נעים, חמים פלוס בונוס: ימבה חברים.
יום ראשון: על הבוקר נסענו להביא בלונים וקישוטים והיינו בטוחים שכולם יגזימו הרבה יותר מאיתנו אבל זה לא קרה. קודם צפינו במצעד ואספנו את כל הממתקים והפרסים שנזרקו לעברנו ואז ראינו כמה אנשים שאנחנו מכירים והצטרפנו אליהם (אני חושבת שזה נורא תמהוני מצדנו, באמת) אבל היה כיף ורכבנו באופניים והיה חם כל כך שהזעתי במקומות שאני לא בטוחה שניתן להזיע בהם והיתה שמחה והילולה. חזרנו הביתה והתקלחנו פעמיים, אני לא צוחקת. שלושים וארבע מעלות ולחות זהלא פיקניק. מה שכן פיקניק זה הפיקניק שתכננו עם אן ופרדריק, להלן: הצרפתים. נסענו רבע שעה לאגם החביב עלינו כדי לגלות שיש תורעצבני אזחזרנו לבית שלהם וכך ישבנו אצלם על הדק, אנחנו היינו אמונים על האוכל והם על הניקיון: חלוקת תפקידים שמתאימה לנו מאוד. הילדים שיחקו - אור עשתה סיבובים בקורקינט וטיפלה בפייר לואי בן השנה וחצי (הסיעה אותו בעגלה, הצחיקה אותו, ניסתה ללמד אותו לדבר, אמרה שהוא אומר אור אבל זו לא ממש חוכמה כי לאחותו קוראים ככה) ובן היה עסוק בלהעריץ את אדריאן בן השבע ולפרק איתו את החצר האחורית, לאט וביסודיות.
יום שני: היינו חייבים לסדר וכמה שלא סידרנו יש לי ים עבודה עכשיו ואני אחרי שעה של אימון, אין צדק בעולם, אני אומרת לכם. הלכנו לקולנוע לראות את צעצוע של סיפור בתלת מימד, כולנו נהננו, בן טיפה פחד אבל אני חושבת שהאקסטזה הכי גדולה נרשמה בטריילר של הדרדסים (לימדתי אותם לאהוב דרדסים כי גם אני אוהבת אותם מאוד).
יאללה, תמונות
סמארט או חיפושית?
אצל אן ופרדריק
פאנקייקס ריקוטה ביום שני בבוקר - מ"ביסים"
טל וטרי - היבול מהגינה אתמול, היום יש עוד!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
