מיכל והכפר

ביי ביי טרנטה

בשעה טובה ומוצלחת, נפטרנו מהעגלה שענתה לשם מרקיורי טרייסר. את מרקיורי רכשנו באלף ומאתיים דולרים מע' ומ' עת הגענו לפסדינה. היא היתה חבוטה אך חביבה ואהבנו אותה אהבת נפש. נסענו איתה ברחבי קליפורניה וזא כשעזבנו וייחלתי להחליף אותה האוניברסיטה נתנה לנו כסף למעבר ולכן היא עברה איתנו ותלאות הזמן ניכרו בה. היא התחילה לרעוד כשעברנו חמישים מייל לשעה והיא היתה גם מלוכלכת נורא (את הרעד לא הצלחנו לתקן והיינו עצלים מכדי לנקות ובכלל, אני לא מבינה לשם מה צריך לנקות את האוטו, הרי הוא נוסע גם כשהוא מלוכלך).

הטלכה החליט סוף סוף למכור את האוטו. אמרנו: ניקח עליו חמש מאות דולר או אם מישהו יציע פחות, לא נורא, נמכור גם לו. פירסמתי מודעה בקרייגס ליסט ותוך שעה הצטברה לי ערימת אי מיילים של אנשים שמשתוקקים להיות הבעלים של העגלה. בערב הגיעו אלינו המוני אנשים (בעיקר שחורים, עצוב לומר, הם במצב ממש לא טוב כאן) ותוך שעה מכרנו את המרקיורי. טל חזר בחיוך ואמר: נמכר. אחר כך הוא התעצב אל ליבו ונזכר בכל החוויות המעולות שהוא עבר עם העגלה וציין כל כמה דקות שטוב שהוא מכר אבל הוא עצוב נורא ולא היתה ולא תהיה כמו מרקיורי, כי היא נוחה נורא ואפשר לאכול בה ולפורר בה הר פירורים ואם נתקעים איתה אפשר לשרוד חודש על השאריות.

רציתי לכתוב אי מייל לע' ומ', לומר להם שמכרנו את האוטו אבל טל אמר שלא כדאי כי אז הם יבקשו את הדלת של החתול

הדלת של החתול

כשהגענו לפסדינה ברנו לגור בדירה בה גרו ע' ומ', קנינו מהם את כל הרהיטים ואת האוטו, כמובן וגם אכלנו כל מה שהם השאירו במקרר ומאז כשדברים הרקיבו לנו במקרר תמיד אמרנו: "זה עוד ממה שע' ומ' השאירו". לע' ומ' היה חתול ובבית היתה גם דלת לחתול. הם רצו לקחת אותה איתם ואנחנו אמרנו, רגע, אנחנו נחיה עם חור בדלת? והם אמרו, אתם יודעים מה? תמצאו פיתרון ותשלחו לנו את הדלת. טוב. אחרי איזה שבוע הלכנו לחנות של חיות מחמד וראינו שהדלת הזו עולה שמונים דולר. ישר התקמצנו ולא שלחנו להם את הדלת ועד היום החתול שלהם תקוע בבית.אז כנראה שלא נודיע להם שמכרנו את האוטו.

עדכון פגישת מחזור

אני עדיין דבה ואין לי עבודה. כן, הראיון לא הלך משהו, מסתבר. אני לא מבינה איך ראיונות שלי נכשלים אחד אחרי השני. אוף. שטויות, יש לי יוזמות והפתעות. אבל רגע, רציתי לכתוב שכולנו נורא נרגשים ושמצאנו המון ילדים מהכיתה ואנחנו נרגשים מאוד וכך הפייסבוק שלנו מפוצץ בשיחות שנראות ככה: "מישהו מצא את ז'אק?" "טלי תגיע?" "חן מצאה את אבי!" וכן ציטוטים אהובים מסרט המופת אלכס חולה אהבה. אני תוהה אם לכולם היה כיף כמו שהיה לי, מה אתם אומרים, אולי אעשה סקר?