שבוע מופלא עבר על כוחותינו. איזה כיף! איפה המרירות? איפה הפסימיות המוכרת?
יום ראשון - סבא א' לקח את אור לקונג פו פנדה שתיים ובן בן התעקש לבוא איתי ועם סבתא ע' (ועם עמליה כמובן) למכולת. חשבתי שהוא יצטער על כך בסוף אבל הוא היה סבלני ומתוק, לקח עגלת קניות לילדים ובחר טרקי-ג'רקי (אצלנו בבית הילדים לא יכולים בלי, כבר שבע שנים שזה החטיף המועדף) לו ולאור, מיץ מנגו עבורו וטורטליני פסטו עבור אור. מחמם את הלב בכל פעם מחדש כמה הם דואגים אחד לשני.
אחרי הסרט והמכולת המשכנו כמעט כולנו לאירוע האלווין במוזיאון הטבע והמדע, סיירנו בין המוצגים והילדים קיבלו ממתקים. אור מתעניינת באבולוציה, בן בתעופה והרי געש. אור ראתה דגם של נגיף איידס ושאלה אותי מה זה. אני, שהבטחתי לעצמי לענות תמיד בכנות ובלי מבוכה הסברתי לה וכל מה שהיא רצתה לדעת הוא אם מקיימים יחסי מין לפני החתונה, האם אפשר להתחתן אחר כך? אין ספק שתפיסת עולמה דומה לתפיסת העולם של אמא שלה, העיקר שתהיה חתונה בסוף. קינחנו בפאב האירי יאמי יאם.
יום שני - הלאווין! יום מטורף. אור איבדה את כובע הקאוגירל שלה אז נסעתי וחזרתי ואז בן אמר שהוא לא מרגיש טוב אז נסעתי להביא אותו, אפיתי עוגה בין כל הנסיעות ונסעתי להביא את העוגה לכיתה של אור. אחרי הצהריים אור הלכה לקייטי עם סבא א' ואני ובן, עם עמליה בעגלה וסבתא ע' הלכנו לקושש ממתקים בבתי השכנים. לרוע המזל פגשנו את ליאו ומטיקס. אמא של מטיקס היא הבחורה המוזנחת ביקום, יש לה ילדים מכל מיני אבות, כתמי עישון גדולים על השיניים והיא הולכת עם סמרטוטים חושפי ישבן ובטן. היא דחקה בילדים להכנס לכל בית מואר ואפילו אם לא היו בו את סימני החג כמו קישוטים או דלעות, על כן היא דחקה בהם להכנס גם למעונות ההומלסים. פתח אדם מבוגר שהתנצל כי אין לו כסף לקניית ממתקים. נמעך לי הלב וגם התכווצ'ץ'. האמת שחזרנו די מהר ואור חזרה שעה ומשהו אחרינו עם קונטיינר ממתקים. היא שמרה את האמ אנ אמס לבן ובן שמר לה את הריסס. חמודים. עמליה, אגב, לא אכלה ממתקים.
יום שלישי - סבא וסבתא טסו בארבע וחצי לפנות בוקר. מזל שעמליה התעוררה ורצתה לשחק בין שלוש לחמש... יכלתי להפרד מהם. אחר הצהריים שיחקתי עם הילדים וצחקתי איתם כל כך הרבה עד שכאבה לכולנו הבטן מרוב צחוק. איזה תענוג.
יום רביעי - נסעתי עם דפנה והשגתי לבן משחק קופסא של אנגרי בירדס ודי וי די של לגו נינג'גו, איזה כיף. כל כך קשה לקנות לו מתנות שימצאו חן בעיניו ובשבוע הבא הוא יהיה בן שש! הזמן טס כשנהנים. דפנה גם הגיעה לבקר אצלנו והיה פשוט אחלה. כבר שכחתי איך זה כשחברות מגיעות לבקר סתם כך.
יום חמישי - עוד חברה באה לבקר והביאה את התינוקת. היא מישהי שפגשתי רק פעם אחת אז היה ממש כיף לגלות שהיא נחמדה מאוד ושיש בינינו ובין הבנות כימיה, עד כמה שיכולה להיות כימיה בין תינוקות. טלכה חזר בערב מגרמניה והשמחה היתה רבה.
יום שישי - שעת סיפור לתינוקות בספריה העירונית, מעל ומעבר למצופה. רקדנו ושרנו ושיחקנו ועמליה נהנתה כל כך! צחקה המון צווחה מרוב עונג ושיחקה עם התינוקות האחרים. תינוקת חברותית יש לי. אחרי שחזרנו הביתה היא ישנה יותר משלוש שעות, אז גם אני, שקמתי בחמש השלמתי שעות שינה. ועכשיו נמשיך בחגיגות, הגדולים תיכף מגיעים. שיהיה לכולם סופ"ש מעולה שבמעולים.