לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיכל והכפר


חסידת עוגות העולם

Avatarכינוי: 

בת: 47



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2012

אני סבתא של עצמי, טיסות, ילדים ועציצים


נכון שהדבר הראשון אותו אתן אוהבות אצל בן הזוג שלכן הוא הדבר הראשון אותו תנסו לעקור מהשורש? החודש חגגנו, הטלכה ואני, שלוש עשרה שנים להכרותינו. אני יושבת במטבח וקוראת אי מייל. 'היי! יש הרצאה על תזונה בבית חב"ד, אני נרשמת!' מובן שבאותו הרגע הטלכה מת מצחוק וגרס שאם המיכל של לפני שלוש עשרה שנה, זו שיצאה למועדונים לבושה במטפחת אף נוצצת ורקדה עד אור הבוקר, היתה רואה מה יצא מעצמה היתה מתעלפת? אז כל ההבטחות שהבטחתי לעצמי חדשות לבקרים עבדו ובמקום פרא האדם האנוכי והעצלן שנהגתי להיות אני חושבת עכשיו במונחים של "צריך" לבשל, לכבס, להתעמל, לנקות ולקרצף. לעזאזל, הפכתי לבחורה שלובשת תחתוני סבתא ובעשר בלילה אני כבר מריירת על הכרית.

 

חוץ מזה הספקנו לטוס ולחזור לביקור די קצר. אני חייבת לקטר שלטוס עם שלושה כשאחת מהן היא תינוקת קופצנית זה ממש לא קל. לא היה קל כשאישה מבוגרת ביזתה בעיקר את עצמה וצעקה עלינו שזה המקום שלה והיא לא תחליף איתנו לא משנה מה (הטקטיקה היתה להגיד לה: "מה שאת רוצה גיברת" ולקום ואז היא התקפלה, אבל עדיין השאירה טעם רע) ובטיסה חזור טסנו דרך פרנקפורט ועל זה נשאלת השאלה "למה?" עשרים ושבע שעות מדלת הבית של הורי על דלת הבית במיד ווסט הדלוח היו מעבר לכוחותי. תוסיפו על זה תינוקת שגם בימים כתיקןנם מתעוררת כולה צווחות שימחה באחת בלילה לכמה שעות של משחק ותקבלו הורים זומבים. בעיקר האמא המיינקת מן העבריות. בלעחס.

 

אבל היה כיף! פגשנו חברים ומשפחה, אכלנו כמו בהמות, קניתי ספרים מעולים לרוב ואפילו כמה בגדים משובחים עבורי, מה רע? ידעתי שלא אספיק הרבה כי זו הפעם הראשונה שאני מבקרת עם תינוקת כל כך זעירה אבל זה בסדר, נתתי לעצמי הנחה.

 

חדשות הילדים: בן בן מתלונן על מכאובים ממכאובים שונים. מאחר והייתי בסרט הזה כשהייתי קטנה אמרתי לו: 'ביני, אל תגיד שכואב לך הראש או הבטן, תגיד שכואב לך בתשומת לב, שאני אדע' מאז יש הרבה אזעקות 'כואב לי בתשומת לב' וזה בסדר, בשביל מה אני כאן? רק שלא יצעק זאב או כמו שאור הסבירה לו: 'כשאתה עושה גרעפסים מזוייפים אני לא אדע להבחין מתי האמיתיים באים, זה כמו הילד שצעק זאב. רק בגרעפסים'.

עמלי טמאלי פשוט מקסימה, תזזיתית וקופצנית אם כי שקטה מאוד. אומרת אבא, אמא, אור (אוחחחח, היא מדברת צרפתית), כדור ודג. ממש תענוגית קטנטונת, היא חיית המחמד של המשפחה.

 

Trend Alert

 

קירות חיים. אבל לא חייבים קיר שלם כמו שראינו בפיטסבורג לדוגמא, אפשר גם כאלה: עציצים תלויים של ווסט אלם. אני באמת צריכה לצלם את הג'ונגל המדהים שבעלי המהמם מגדל כאן. בפעם אחרת? כשיהיה לי זמן? (על מי אני עובדת?).

נכתב על ידי , 19/1/2012 22:36  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכליקה ב-26/1/2012 13:55



122,664
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיכליקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיכליקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)