מיכל והכפר

אתמול התעוררתי מחלום, ובחלומי: מצד אחד רינת מצד שני מיכל במחלקת יולדות-אחרי-קיסרי לרינת יש את "רוצי שמוליק" בסלולר ולמיכל את "אלף נשיקות" וזה אף פעם לא מפסיק. רינת בוכה לבעלה שהיא לא ישנה למרות שאני, שבאמת לא ישנה - שומעת את כל הנחירות שלה וגם את סיפורי הלידה שלהם אני יודעת בעל פה, ולילה ופרחים ואחיות ושאיבות חלב. בכל אופן, חלמתי חלום מדוייק ביותר על איך זה להיות אחרי הלידה של אור.

הנה עוד כמה ימים אני מגיעה לחצי ההריון. עליתי שניים וחצי קילו, הרופא לא מבין למה אני מגבילה את עצמי בכולסטרול כי חייבים בייצים בהריון, אפילו יותר מאחת וגם חלבונים יכולים להועיל במניעת רעלת. בינתיים אני באמת מרגישה מצויין אם כי עייפה מעט אבל מסיבות אובייקטיביות: אור מתעוררת הרבה בלילות לאחרונה ואני חסה על טל שכהרגלו בקודש עובד המון.  אתמול אמשל ביקרה בבית החולים הקרוב, זה שגם אני אלד בו. כל אחת מקבלת חדר משלה גם בלידה וגם אחריה, לא צריך להתעורר מהפלאפוים והמשפחות של כולן. וגם מקבלים תרופות. עכשיו: זה לא עניין של מה בכך. אחרי קיסרי כואב נורא. הכל. אפילו אם בטעות את מעכלת משהו זה מרגיש כאילו את מעכלת דחפור. בארץ בכלל לא עליתי על האופציה של כדורים נגד גזים או יותר מאקמול אחד ביום, ההמלצות הרווחות בפורומי ההריון הן להביא לעצמך אקמול נוזלי כי בתי החולים מתקמצנים עליו. פה, באמRיקה, לא לתת כדור נגד כאבים זה פשע, ואני לא מטאפרת פה, אפשר להכנס על זה לכלא, הם מאמינים שסבל לא מביא להחלמה. אז אני כן רגועה יותר. הם גם נותנים לאכול קרטיבים אחרי (זה למדתי מבלוג של מישהי מפה, ואמלש טועת שגם באמצע לידה רגילה הם נותנים קרטיבים וציר מרק. רק שלא אלד בישראל אחר כך ואקטר כל הזמן שבאמRיקה זה לא היה קוRה.

כמו כן, בשבוע שעבר נערך שופינג סוער, ועכשיו אני מהממת עם גופיות צבעוניות ומכנסיים קצרות נורא (חם פה כל כך). איתם הגעתי לפיקניק הפרידה מקים. הכנתי בורקס תפו"א שהיו להיט רק שאף אחת לא באמת ידעה לבטא איך אומרים את זה. אתמול הכנתי בורקס תרד ואני חייבת למישהי את המתכון הרי הוא: לבשל חמש דקות חצי חבילת תרד קפוא, לסנן היטב, לערבב עם שמן זית וחצי חבילת גבינת פטה מפוררת של תנובה שמוכרים בטריידר ג'וס). אמרתי לקים ביי, אמרתי גם ללינדה בת השלוש ביי והחמודה ישר ענתה לי: ok, see you after school now.

לסיום, אני חייבת לומר בזעם שעבודות הבית לעולם לא מסתיימות ואולי רק למי שיש מדיח כלים וארוחות מוכנות (קוראים לטיפוסים האלו אמריקאים) יכול לסדר את הבית ברבע שעה כמו שהfly lady גורסת. אז אני לא כזו ואני חייבת ללכת להכין ארוחת אוכל לפיצקולין ולשטוף תועפות כלים.