מיכל והכפר

רציתי לכתוב פוסט עגמומי על זה שאני רוצה את אמא ואת מוסף שבעה לילות אבל אז שוב פעם אני אוכל לראות את הפרצופים המשועממים שלכם מגלגלים עיניים ומבטיחים לא לשוב לכאן יותר, והכי גרוע: הטלפונים מכל מי שמכיר אותי ורוצה לעשות לי ספא לנפש הדוויה ולשלוח לי את המוסף. אז אני אכתוב פוסט אופטימי.

חופשת יום העצמאות הגיעה וכמובן שטל הלך לעבוד. אני הרצתי את קטינא בפארק, אותה ואת הזכוכית המגדלת שלה. קניתי לה אותה באיזו חנות שאיימה במבצע חיסול מה שהתברר כהצלחה אדירה. היא חוקרת כל היום חרקים וצמחים ואדמה ורודפת אחרי חתולים לראות מה יש להם בפרווה (פרעושים). בפארק פגשתי את קרול, אני לא באמת מכירה אותה אבל נפגשנו בכמה הזדמנויות ובראשן: העמסת סוכר שלה וחלבון עוברי שלי. למרבה הביעוס היא בכלל לא הבחינה שאני בהריון וכמובן שזו השריטה היומית - אני רזה מדי, הצילו. מצד שני אני מרגישה בדיוק מה שאני אמורה להרגיש והעובר גם שמח מאוד ובועט במרץ. גם לאחותו הגדולה יש המון מרץ שמפיל אותנו שדודים בעשר בערב. כלומר, היא באמת ילדה טובה בדרך כלל אבל למשל אתמול היא נימנמה לה קלות בצהריים ואז אחרי שעתיים שחיה בבריכה עוד היה לה כוח לרוץ בכל הבית עד שהשכבתי אותה וכל שניה היא באה לבדוק אם גם אני ישנה. טל, לעומת זאת, יצא עם התגלית החדשה בשמי הישראלים. הוא סטודנט שהגיע לפני שנה וישר אומץ על ידי טל בחום, עכשיו משיש לו חברה הוא נהיה מקובל בחברה. עוד לא ראינו אותה אבל כל הישראליות משתגעות עליה בעיקר כי היא צרפתיה, הכי כיף בלהיות צרפתיה זה שאת יכולה להראות לגמרי רגיל ולהתלבש רגיל אבל כולם ייחסו לך יופי וסטייל כשל לטיסיה קסטה.

אתמול לקחתי אותה לחנות הספרים, שם היא שיחקה בבובות המאגניבות האהובות עליה וברכבות עד שהגיעו לשם ילדים שעשו לי כאב ראש. חנות הספרים הזו אהובה עלי מאוד, תמיד אפשר למצוא שם דברים מגניבים לגמרי כמו מזלג הפסטה הזה (תרדו עד הסוף), שהוא דבילי כמעט כמו הספל הזה, וחמוד כמו מר וגברת בובו. (אמרתי לכם שאני צריכה להיות קניינית?). בסוף לא קנינו כלום אבל החלטתי לצוד את ספר הבובות הסרוגות ואת הסריגות לילדים, לא שאני יודעת לסרוג אבל יש לאור שתי סבתות שיודעות ואני מנצלת את זה. אני אורבת באליבריס לספרים האלו וכשאני מוצאת אחד בזול אני מיד מזמינה. אתמול הזמנתי את ספר הארוחות הראשונות המעולה של אנאבל כרמל בשישה דולרים בלבד, ואני אורבת לחדש של מליסה בנק. לאור אני רוצה לצוד את פיפ והעולם הגדול ואת פרנקלין הצב המשובחים.

חדשות קינון טובות: בעל הבית מחליף לנו את הוילונות. חדשות קינון מעפנות: רצינו להחליף את המיטה שתופסת לנו חצי בית בספה מיטה אבל מסתבר שספות-מיטות זה הדבר הכי לא נוח בעולם וכיוון שאני אוהבת את מי שבא לבקר, נישאר עם המיטה הגדולה בינתיים.