מיכל והכפר

נחש, דובי, איילים, דגים, כרישים, צבי ים ענקיים, קיפודי ים, כוכבי ים, תוכים, כלבי ים, מדוזות, "דג סרט דג" (הכוונה היא לדורי מהסרט פיינדינג נימו), קיפוד, נחש ענק, קינקג'ו (יש חיה כזו!), אליגטור, למה, וקרפדה. זו רשימת החיות המלאה שאור ראתה השבוע בלי לבקר בגן חיות אפילו פעם אחת. את הנחש, הדב והאיילים היא ראתה בטיול. את יצורי הים והתוכים גם היא ראתה באקווריום של לונג ביץ'. את הקיפוד, נחש הפיתון הענק, האליגטור, הקיקג'ו והלמה היא ראתה בהרצאה מעולה וחינמית ביום שבת שנערכה בספריה הציבורית המרכזית בעיר הקטנה שלנו. והיום בגנים הבוטניים היפייפיים היה יום ביאטריס פוטר עם קיפודים, צבים וקרפדות והצגות של סיפוריה של ביאטריס פוטר. ממש קייטנה ובלי להתכוון. בכלל, יש פה המון אטרקציות וזה אפילו כולל חמישה ערבים בשבוע, כל שבוע של הופעות חינמיות בפארק של העיר העתיקה וגם הקרנת סרטים תחת כיפת השמיים. גן עדן, הא?

א) לפני שאור נולדה ראיתי את דמותה מול עיני. קודם כל היא היתה בלונדינית אבל זה לא ניחוש כזה פרוע שיצאו לנו ילדים אפרוחי שיער, אבל מעבר למראה החיצוי: רציתי שהיא תחייך אל העולם חיוך גדול והעולם יחזיר לה חיוך גדול. רציתי שהיא תהיה נבונה וסקרנית ומשעשעת, רציתי שהיא תהיה חברותית. רציתי שהיא תשיר שירים ותשמח. רציתי שהיא תהיה נוחה באופיה.

וכל אלו התגשמו. אולי בגלל הנבואה שמגשימה את עצמה ובה מחד הקרנתי לה את ציפיותי ומאידך ניסיתי להתנהג ולחנך באופן בו חלק מהאיפיונים שתיארתי ירכשו על ידיה. עכשיו, בהריון השני קשה לי לדמיין איך יהיה הילד הבא. ראשית אני לא יודעת מה המין וזה קשה לדמיין ולבנות את הדמות ולרקום עבורה חלומות. שנית, אור הציבה רף מאוד גבוה ואני לא יודעת אם ניתן לעבור אותו ואם כן: אני לא רוצה להכנס להשוואות בין שני הילדים ואני עובדת על העסק הזה קשה מאוד. וחוץ מזה אני עסוקה בלגדל את אור ולהיות קצת חרדה להריון הזה.

ב) אני ממש לא מושלמת, באמת שלא. קל לי לראות את הטעויות של האחרים אבל את הדבשת של עצמי קשה לי לראות. אני לא יכולה לומר לזוג אחר שהם חונקים את הילדים מצד אחד ומצד שני לא מציבים להם שום גבולות והילדים שלהם מצויים במצב תמידי של תיסכול. אני רק יכולה להגיד את מה שאני יודעת שעבד בשבילי ואולי בכל זאת אני טועה לגמרי. ואם מישהי תגיד לי ותעיר לי על מה שאני עושה לא נכון, האם אני אוכל לסבול את הביקורת הזו?