מיכל והכפר

אור

לפי כמה חודשים התלוננתי על סוזאנה, שההורים שלה בטוחים שיש להם מלאך בבית והיא בעצם מה זה מכשייפע. מובן שלא ראיתי את הדבשת של עצמי, או במקרה זה את הבת של עצמי והיום בpbkids שמסתמנת כמשחקיית החינם הכי שווה באיזור (או בעצם חנות רהיטים שאני לא יכולה אלא להיאנח בעגמומיות אל מול מבחרה המהמם והיקר, לא רוצה לשמוע שום דבר ממך - שרה גיבורת נילי). היום ילד שגבוה מהאורולית בראש שלם ניגש אליה כדי לשחק איתה, הבחורינה מצידה כבר חלשה על מסיבת התה עתירת העוגות מעץ ולא הסכימה לשותפים. היא דחפה אותו ובטון קלפטעי למהדרין (מי ילדה של אמא?) ציוותה עליו להסתלק משם והבהירה את עצמה טוב יותר כשכיפכפה אותו ביתר שאת. בידיעות אחרונות מן השבוע שעבר שיובא הישר לחייקי יש איזה קטע של גפי אמיר על כל העסק של בנות מקלפטע-פלנט גברים הם בעצם נורא תמימים. הפמיניסטיקית שבתוכי שואלת: אז כיצד יתכן שהבוקים האלו שולטים בעמדות המפתח בכל חברה בעולם (חוץ מאיזה שבט באפריקה, זה בדוק, למדתי אתרופולוגיה אי שם בעבר).

חובות מומולדת

טל לא השתתף משום שהוא הגיח לארץ הקודש ואמאבא שהיו כאן ביקשו להשתתף במסיבת יומההולדת של הוד רוממותה כי אין להם הרבה צ'אנסים. שנית: אם עוד מישהו חושב שפוני זו מתנה מצויינת לבת השלוש אני מחזירה לו אותו כשלו או לבן שלו תהיה מומולדת. הבהרה: לא פוני אמיתי, כזה מפלסטיק עם מלא שיער ומברשת קטנה. מי שיתן לי פוני אמיתי אני בכלל אתרגז עליו מאוד.

אמריקאים

מילא זה שהם לא יודעים לעשות רוורס, לאותת או להסתכל במראה לפני שהם פותחים את הדלת או עוברים נתיב (ייתכן שאלו רק האנג'לוסים שבהם). למה, למען השם אני צריכה לשמוע מכל אמא מהגן של אורולין שהמחזור שלה לא סדיר או שהיא בדיכאון קליני או שבראש השנה היא עסקה בפעילות גופנית משמחת אל מול האח כשהילדים נרדמו. תשאירו קצת דברים לעצמכם. ועוד משהו: ספיישל "מה ילדים בכל העולם אוכלים בבית הספר?" לימד אותי שילדים בישראל אוכלים לחם עם חמאה וזייתים מגולענים ואם בא להם משהו מתוק הם אוכלים חטיף חמאת בוטנים בשם במבה. 

רייטינג

מאז שבלייזר הופך להיות שידור חוזר של עצמו בכל גיליון ומפלס הבדיחות הפרטיות מחדר המערכת עולה ומציף כל חלקה טובה ו"עלמה" היא תעתיק מביך במיוחד של בלייזר נחמתי היא ברייטינג. אחחח רכילות לנשמה ושנינות אין קץ וליסה פרץ תעשי לי שלישיה (רק שאת תיכנסי להריון כי לי אין כוח כרגע). שתי מסקנות באמתחתי: א) מי זו שרי גבעתיים? מי זו רותם סלע? הן גם מכוכב נולד?! מי זו אליענה בקייר ולמה, לאלף אלפי עזאזל הבחורה רבת האף וחדת הסנטר הזו נחשבת בייב?

ב) לא ידעתי בכלל שמדונה הוציאה דיסק חדש, לא הכרתי אף שם של להקה או זמר/ת ואני קלולס לגמרי והכי חמור: אני כל כך לא קולית שזה עצוב. יושבת אני יום ויומיים, חושבת: מה אבשל לארוחת צהריים (מתוך "וכולם חברים" של לאה גולדברג) ובמובן הכללי הפכתי לאמא מסוג האימות שלבושות בבגדים ישנים ושמרניים ולא מבינה כלום בשום דבר. אבוי! חייבים לרזות ולחזור לגרוב.

ג) כל הכבוד לפרנצ'סקה הזכורה לי עוד מימי שולה שמרלינג העליזים. קנו רייטינג ותבינו למה.

ד) לעומת זאת אל תקנו בשום פנים ואופן את "לאישה" של השבוע כי על הכתבה שלי שמתפרסמת שם הם לא שילמו לי ואפילו לא הציעו לי שם תפקיד קבוע, שלא לדבר על משרת העורכת. מותר לכם לעיין ולקרוא איזה יופי אני כותבת איזה יופי אני עושה שופינג ומה השם המלא שלי.