מיכל והכפר

הצילו הצילו, הושיעו נא. הילדה מטמטמת אותי. לפעמים אני פשוט מפללת לאיזו משפחה אומנת ומודה לאל הטוב שיש רשתות על החלונות אחרת מישהו היה עף כאן. (הנה היא שוב באה כדי להציק לי, לא מבטיחה שפוסט זה יהיה איכותי). אני לא מבינה איך המלאך תכול העיניים שמכונה אור יכולה להיות כזו מורטת עצבים לפעמים. היום במשך שעתיים התווכחתי איתה שתרים את המברשת אותה היא השליכה על הריצפה בנון שלאנט כשהיא גמרה לצחצח שיניים. היא חשבה שאני עובדת עליה ושעתיים לא יצאנו ושעתיים היא חזרה על המנטרה: "בואי נלך" כפול סקוויליון וחצי פעם עד שטל הגיע ואני ברחתי עם בן החוצה ואז היא הבינה שבאמת אין החוצה. אז נסענו לקולנוע האינדי הקרוב לבית ולא נכנסו כי הכל היה מדורג R ואין לי כוח לקולות ירי וצרחות או אנחות בזמן שבן ישן (וגם בזמן שהוא ער אבל הוא עשה טובה וישן באותו הרגע). אז נכנסנו לחנות הספרים הקרובה וראיתי המון דברים שממש הייתי רוצה וגם ספר מאגניב על ריקמת איקסים בסגנון עדות הפאנק. חזרתי הביתה ואור נרגעה והיא עכשיו על תנאי, ביללה הבאה אני מוסרת אותה לקרקס נודד. הערה לקוראים המזועזעים: כנראה שאתם לא הורים עדיין. על אף שאני מקריאה סיפורים, יש תמיד אוכל בבית (זה שהיא לא אכלה כבר חצי שנה בערך זו לא אשמתי) הילדים רחוצים ומנומסים כלפי חוץ אבל בבית הם משגעים אותי.

ועכשיו בואו נחזור לאחור: סדר פסח. יש לי חברה חדשה והיא מאממת ולא נעים לי לומר שאני אוהבת אותה בלב. היא כזו מושימושלילמת והבית שלה נראה מהמם וכל היתרונות שגורמים לי להתעצבן באמת על אנשים אבל היא מצחיקה וחמודה ואוהבת את אמריקאן איידול והזמינה אותנו אליה לסדר פסח. היה המון אוכל. והפעם אני לא מגזימה. שני גדודים יכלו להנות מהאוכל. אם היא תקפיא אותו יהיה לה ארוחות צהריים כל יום עד יוני 2008. והיה טעים והחברה היתה נעימה ואחד האנשים פה למד שיכבה מתחתי והתחילה הילולת "מכיר את אבי שמש?" "מכירה את יעל פז?". והכנתי את הקינוח - מאפינס שוקולד נטולי קמח עם גלידת פטל שאני, האלופה העולמית הכנתי לבד. בפעם הבאה כשאאזור כוחות ננננננננננפשיים (סליחה אבל הנון לא עבדה לי, אני עדיין לא פקאצה) אתן מתכון.

עוד חזרה לאחור: לפני שבוע, שתיים בלילה ובן קודח עם ארבעים מעלות חום. רצתי איתו למיון. כמובן שנתנו לו טאיילנול והחום חלף עבר לו ביעף אבל אני הייתי בהסטריה. הקטע הכי טוב: הידעתם שיש פה המון אנשים? מובן שאחוז מסויים מהם טיפשים גמורים וכיוון שכך יש פה הרבה טיפשים ויצוג נאה שלהם ישב איתי בחדר ההמתנה. מה שמדהים זה שהגם שהם סתומים באופן מפחיד הם יודעים אנגלית דיי טובה, לפחות יותר משלי. איזה קסם.