אם יש דבר מייגע בבלוגים של אחרים זה כשהם מתחילים לספר תלאות ביריוקרטיה. אני מבינה, ביריוקרטיה זה מרגיז וחייבים לפרוק את זה איפשהו אבל חוץ מכמה קוראים שמרפרפים על הקטע ומתוך אהדה מוסיפים איזו תגובה. אז רק שתדעו לכם שביום שישי ביזבזתי ארבע שעות (אמנם ברוטו אבל באמת שרוב הזמן הלך על ביריוקרטיה) על לזמן תור לרופאה עבורי ועדיין לא הצלחתי לעשות את זה ועל הקרדיט היסטורי המחורבן שלנו. כאן באמריקה יש חברות שתפקידן לאסוף עליך מידע על מה עבר בחשבון שלך בשביל שחברות אחרות ימכרו לך דברים, חופש הפרט זה טוב ויפה אבל לי בא כרטיס הנחה בטרגט. טרגט טענו שאין לי קרדיט היסטורי ואני התבעסתי על חירותי שניתנה לי מן ההפקר. אחרי דין ודברים אינטרנטי ביני ובין מחשבי חברת איסוף הנתונים המסקנה המפתיעה היא: אנחנו קורבן ל"גניבת זהות". מישהו גנב את הפרטים עלינו ושינה אותם ועכשיו חשבון הבנק שלנו נתון לחסדיו, סליחה! כבר שנה וחצי שזה ככה ואף אחד לא עלה על זה. לעזאזל. וזו התבעסות הביריוקרטיה שלי, תודה שטסתם מיכליקה.
לנושא אחר: אתמול חגגנו את יום כדור הארץ בטעות כשהגענו בעצם למסעדה מעפנה* ובדרך: הפתעה! יריד ירוק. אני תוהה מה לאמריקאים וליום כדור הארץ, אתם לא תאמינו כמה ביזבוז משאבי כדור הארץ הוא עצום כאן, באימפריה. אבל היה נחמד וחסה וטופו וטלסקופים ושמחה רבה. *המסעדה היא מעפנה כי כמעט כל המסעדות פה מעפנות או כמו שאומרת החברה הכי טובה: האוכל האמריקאי תקוע בקפולסקי של שנות השמונים. הכל מוקרם בימבה גבינה זולה, הסטייקים חרוכים ואיכסות אחרות.
לעומת זאת ביום שישי ישבנו כמה חברות במקום שמצליח להתרומם אל מעלה מרכז שנות התשעים של האוכל הישראלי והיה כיף נורא, כמעט ולא דיברנו על הילדים אלא על שמות מופרעים שהורים נותנים לילדים שלהם ועל בחורים, כן כן. אמלש וע' הפסדתן בגדול.
חדשות הספורט: גיסתי היפה והחכמה לא זכתה בתחרות של ערוץ הספורט, בפעם הבאה נארגן מאפיה גדולה יותר.
תגידו, מתי יוצא יום העצמאות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
