וזה לא הומאז' למרגול. לפני שלוש שנים, חודש וארבעה ימים הגענו לכאן לשנה והנה אנחנו פותחים את השנה הרביעית. לקראת הגעתנו מצאנו בעודנו בארץ דירה ממש זולה שגרמה לי לקפץ בשמחה והיום, שלוש שנים אחרי והמונה דופק, לדפוק את הראש בקיר. אין כמעט שום דבר טוב שאני יכולה לומר על הדירה הזו מלבד זה שבדרך כלל שקט כאן וכאמור, המחיר הזול. הדירה הבאה, כך סוכם ביננו, תהיה דירה אמיתית, של גדולים-בורגנים ותעוצב משו משו. בינתיים אני קוראת מגזיני עיצוב לאלפים (ואז מסתכלת סביב ורואה גיבוב של מלא דברים שאין לנו מספיק מקום לאחסן בקופסאת הגפרורים הזו וכמובן את השטיח שלא הוחלף מזה שני עשורים לפחות וכבר נקרע ובעל הבית שם עלינו....) וחולמת קירות ירקרקים, ספות חומות בהירות, תמונות מאגניבות, ווילונות שלא נראים כמו סניף הבנק המקומי ובכלל - בית שאפשר להביא אליו שף בהפתעה - שף בהפתעה זה שף חתיך אש שמפתיע אותך בסופר ומציע לבשל אצלך בבית ארוחה ואף לקנות את המצרכים והכי טוב: כלים מסור לה טאב. התכנית מצולמת באופן בלעדי בעיר שלנו אבל הוא צד אנשים רק בגאלסונס או בהול פוד מרקט ולכן תמצאו בתכנית רק בתים עצומים של אנשים שגרים מול הרוס בול.
בכל אופן, מה שאני רואה הכי הרבה במגזינים האלו, יענו טרנד זה מדבקות לקישוט הקירות והפעם בגירסא הבוגרת ולא מדבקות של פו הדב. זה נראה ככה:
אפשר לקנות את זה באתר שלהם או באורבן אאוטפיטרס או ללכת בחיפה לחנות רוני מסגרות מעל התיאטרון העירוני הישן ולבקש ממנו להכין לכם כאלה בהנחה שהחנות עוד קיימת כי הפעם האחרונה שביקרתי שם היתה לפני עשר שנים בערך.
ואם בעיצוב עסקינן, כמה לינקים שיפערו לכם את הפה (אם אתם בקטע. של עיצוב, לא של פעירת פיות):
פומגרניטה
קריצ'ר קומפורט
ואאוט בלאש בחסות סיסוקי
הסבר בנוגע לפוסט הקודם: חיפשתי פוד פרוססור בקרייגס ליסט במקום זה שעלה לי עשרים דולר והוא של בלאק אנ דקר, תסבירו לי מי קונה פוד פרוססור של חברת מקדחים? לא משנה. מצאתי במקום זה את ההודעה על ילד למסירה ואני אומרת - זה אשמתך יא הבלה שגידלת כזה ילד. שלא נדע מצרות. ועל זה כותב בני ציפר שבדרך כלל הוא פרובוקטור רק לשם הפרובוקציה והפעם כתב פוסט מאוד צודק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
