מיכל והכפר

כבר רציתי לכתוב את פוסט ראש השה החגיגי קודם אבל אז בטעות קראתי איזו כתבה שכתבה פקאצה מן המניין וכל מה שהיה לי לומר זה: "אחנותתת שללל ואנס שולתת, יש שם הכללל! לא כמו אחניותת האחרותת שהם בעעעע :-] " ולכן בישלתי שעתיים (תבשיל ירקות עם גרעיני דלעת של אורנה ואלה ועוגת תווש של הצמד, שיהיו לי בריאות, כמה עבודה) ועכשיו אני מוכנה ומזומנה לומר:

שנה טובה

שהכל יהיה טוב, שנהיה טובים. שנתנהג יפה אחד לשני - לשכנים, לחברים, לילדים שלנו, לקופאית בסופר. שנחייך יותר, שדרכנו תהיה סלולה. שננסה להיות פחות ציניקנים, פחות סרקסטיים. זה נעים יותר באחריות, נסו ותהנו. שכל הימים יהיו כמו ערב ראש השנה עם הריח המיוחד וההבטחה לימים טובים יותר.