אמא ואבא שאני אוהבת מאוד גם בימים כתיקונם הגיעו ועכשיו אני אוהבת אותם עוד יותר. מאכילים אותי, שוטפים לי כלים וילדים, מכבסים, מקפלים, ממגרים את כל הבלאגן שמריה עשתה לי בשבועות האחרונים (אם היא ממשיכה בזה עד כריסמס היא תעוף אחר כבוד כי אני צריכה עוזרת שעוזרת). כמובן עשרים וארבע שעות לאחר נחיתתם אמא שלי היתה חייבת לשפנג אז הלכנו לרוס, חנות הבלהות שהיתה דווקא מסודרת וריקה מאדם, האח! וזכיתי לזוג עגילי זהב קטנטנים ואני כבר מרגישה משודרגת. בן בן קצת השתגע, אני מקווה שזה יעבור לו. הוא היה חייכני ומתוק כבכל יום אבל אללי, הוא לא הפסיק להשתולל, כמו רוח סערה השד הטזמני הזה עבר בכל החדרים ולא הפסיק לזוז - כבר השפן של אנרג'ייזר התעייף.
אמא אבא הביאו לי המון הפתעות ומתנות, בעיקר לילדים אבל לי הם הביאו מוספים של ידיעות וגם של האח המפגר מעריב ואפילו זמנים מודרניים רק כדי לגלות שסמדר שיר אני-לא-יכולה-להפסיק-לכתוב-לעולם כותבת שם יחד עם קרין ארד ובמדור הצרכנות ואני מצטטת כתוב: "אני ממש שרוטת מפיות" בביקורת על מפיות רייחניות. עיתונות במיטבה.
עכשיו, בנוסף לתינוקות בני השנה האהובים עלי נולדו השנה: עפרי, מעין, רון, גיא, דן ועכשיו גם החדש של החברים של הטלטל ומחכים בקוצר רוח לעוד אחד שיגיח בימים הקרובים. יוהו! ילדים זה שימחה! ומי עוד? קיפוד כזה הידועה מראש הטבלה של המקובלים מלפני שלוש שנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
