מיכל והכפר
חסידת עוגות העולם |
| 12/2007
המפגרת ששבה מן הכפור
זו לא אני, זה המחשב! בעוד אורולינה ואני רואות קליפים ממיטב טעמי המצ'ובח ביו טיוב עליהם כבר קיבלתי מדויד את תואר "הומואית של כבוד" (בוני אם, איי וויל סרבייב, אבבא וכד') עלו ניצוצות מכבל החשמל והמחשב מת בלי אזהרה מוקדמת. יש לציין שהוא היה זקן מאוד ושהתעללנו בו ואני מתפלאה מה לקח לו כל כך הרבה זמן. אז לא רציתי להשוויץ באנגלית הרצוצה שלי מה גם שאני יודעת שתשעים אחוז מקוראי היו בורחים למקרא אנגלית וממילא אליבא דה גוגל הסיבה העיקרית להכנס לבלוג שלי היא היא המתכון לפאייה בואך עוגת גזר.
אז כרגיל, דבר לא קרה: אירחנו אנשים לחנוכה, יומיים מתוכם היו כיף גדול ויום אחד של קדחנית בלתי נלאית שאני יודעת לחקות אותה מעולה אבל הטלכה בטראומה והוא לא רוצה לשמוע אותי. חבל. טיגנתי המון סוגבניות ובניגוד לאיסורים, החרמות והאמונות הטפלות השוטפות את מתכוניו של הנס ברטלה מ"על השולחן" היה ממש קל להכין אותם אפילו שלא התפחתי בתנור עם קערת מים חמים, לא עמדתי על הראש תוך שירת להיטי שושנה דמארי ולא ירקתי שלוש פעמים לפני הטיגון כסגולה למזל וסופגניות תפוחות.
לכריסמס לעומת זאת הכנתי תועפות עוגיות שוקולד צ'יפס עם עדשים כי גם אם תשאל את כל עובדי ההמשל הכי רציניים בארה"ב או אנשים אניני טעם בדרגה בינונית ומטה הם יענו לך שעוגיות שוקולד צ'יפס הן פיסגת המאוויים, תקעתי בהם סוכריות אמ אנ אמ'ס בצבעי החג, להלן אדום וירוק וחילקתי לכל האנשים שאני צריכה להתחנף אליהם לייט. לאנשים שאני צריכה להתחנף אליהם הרבה חילקתי ערכות קוסמטיקה שהקוראת ש', כפרה עליה נתנה לי לחלק.
מאחר וגוגל מביא לי גם אנשים שששים לדעת על עלילות ביטוח הרכב אספר לכם שבטעות ממש הלכתי לטריפל איי והופ, הם נתנו לי ביטוח שעולה מאה חמישים דולר לחצי שנה במקום זה שעולה חמש מאות חמישים, הידד לי והידד לי.
אמא שלי תמיד אמרה לי שהחל מגיל שלושים היא מרגישה נפלא, מלאת ביטחון עצמי ושמחת חיים וכל מה שאומרים בפרסומת לשמפו זה או אחר. כשהגעתי לגיל עשרים ותשע עדיין התבעסתי מעצמי ומן העובדה שעוד שנה אני בטח גם אתבעס אבל אני חייבת לומר: זה משתפר כל הזמן! אני יפה, חמודה, יש לי משקפיים מהממים, אני משתבחת עם השנים ואולי בעוד חצי שנה אפסיק להיות פסימית ולחשוב שהסינים, האירנים, התחממות כדור הארץ וסלטי חצילים יבואו עלי לכלותני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
