גדול עלק. פירגנו לאורולים שבועיים. נכון שעברו רק יומיים אבל ילדת הקסמים הזו מרגע לרגע גורמת לי להתאהב בה עוד יותר - מקסימה מאין כמוה. אמת, כשהיא היתה תינוקת ופעוטה סיפרתי עליה המון ועכשיו קצת פחות אבל לדעתי אני בכלל מספרת פחות על הכל בערך. עכשיו וידוי - אני די בטוחה שהייתי בלתי בוגרת בעליל כשהיא נולדה ועשיתי כמה עוולות שאני מתייסרת עליהם. היא בטח לא זוכרת אבל אני זוכרת וזה מה שמשנה. אני מנסה להשתפר ומקווה שאני מצליחה.
בכל אופן, היא באמת ילדה אדירה לגמרי, לא בטוחה שמילים יצליחו לתאר את התמהיל המדוייק של הרגישות מחד והקשיחות מאידך שנופלים בדיוק במקומות בהם הם אמורים ליפול. את הסקרנות וההתעניינות והשאלות החכמות שהיא שואלת. את האופן בו היא מתנהגת כלפי חבריה וכלפינו.
חמש שנים עברו בריקודים והיא נרגשת מאין כמוה לעלות לקינדר-גרדן. נפרדנו מהגננות בסופ"ש הקודם והבאתי להן מתנות: לכל אחת עציץ עם ציורים מאת האמנים הדגולים אורולים ובן בן. בכל עציץ, הס פן תעיר: עוגיות שאפיתי. כמות כפולה של העוגיות האלו.
קדימה, מחמאות -
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
