מיכל והכפר

שאני לא אהיה בעניינים?  הצחקתם אותי! הזנחתי את הילדים וראיתי את כוכב נולד באתר של קשת ואני חייבת לעקם את אפי ולומר: באמריקה זה לא היה קורה!

תקשיבו לי: ז'קו וענת נכנסו רק כי בו בייס וכריס דוטרי סללו דרך לרוקיסטים אבל ענת היא all over the place כמו שאומרים אצלנו וז'קו הוא חמוד אבל לא יותר מזה. מישל עשה חיקוי מדוייק של אלי לוזון באודישנים ועוד אחת היתה עפרה חזה ואני לתומי חשבתי שמחפשים פה מקוריות. לגל אוחובסקי יש נטייה (חה!) לקבל אנשים על בסיס "יאללה, סבבה" ומרגול יותר רגשנית מפאולה. לגילה כתוב להקה צבאית על המצח בוורוד זוהר. ממה שמסתמן אני בעד מאור או עידן ורפאל הוא ממש מתוק, ברור שמעתה והלאה ניחסתי אותם והם הבאים בתור לעוף.

מה שנחמד לי בכוכב נולד: ההסתחבקויות, ההומור, זה שהשופטים הם לא רובוטים עם מנעד תגובות מצומצם בהחלט (סיימון שאומר סופרב או הידיוס, פאולה מוחאת כפיים או דמעה ורנדי עם ה"יו, ווטס אפ" והפיצ'י בקצוות. מה זה פיצ'י בקצוות שמישהו יסביר לי אחרי כל כך הרבה עונות).

בייגלה ממולא בחמאת בוטנים קיבל את הכינוי "החטיף שאי אפשר להפסיק לאכול". אם בטעות אוכלים אחד ממנו, חייבים לאכול עד שמשמינים ארבע קילו. לפעמים אני פשוט לא נוגעת בו כי אני יודעת שזה לא יגמר טוב.

יום אחד טל גורס את החטיף ומתחיל לשיר: "את החטיף הזה אי אפשר להפסיק, את החטיף הזה אי אפשר להפסיק. מוכרחים להמשיך לאכול, מוכרחים להמשיך לאכול. את החטיף הזה אי אפשר להפסיק (ואז בקול צווחני) אוכלים חטיף אחד, חטיף שני חטיף שלישי וגם אם נאכלו חמישה עשר חטיפים- אי אפשר להפסיק" ולפזמון...

ויום אחד הוא אכל את החטיף במיטה, נכנסתי למוד זועם והוא אומר לי: "תארי לך כמה זה שימושי, אם רעבים באמצע הלילה אפשר פשוט ללקק את הסדין".

אתמול הבית שוב צעק הצילו. ביקשתי מטל שישגיח על הילדים שעה כדי שאוכל להתגבר קצת על נחשולי הבלאגן (ומריה היתה פה שלשום). אחרי שעה בה בן בעיקר בכה ואור עשתה כל מניפולציה אפשרית טל היה חסר סבלנות, נרגן, ענה לא לעניין - בקיצור: הוא היה מיכליקה. אני רק חייכתי ובשביל הפולניות תקעתי לו "אמרתי לך". צריך להנמיך ציפיות מעצמי ולא לאבד עשתונות אל מול הכביסות והג'וקים כי אני רחוקה מלהיות סופר אמא ואם כבר סופר אמא אז לעשות גבות, לא כלים.

אמש באמריקאן איידול: הזהו עם השיער האפור הוא תותח, קת'רין מקפי היא גם מהממת וגם יודעת לשיר אבל היא יותר מדי מעדת אגילרה את דיון ואת כריס ששר הארד קור אמיתי ועיצבן את סיימון אני הכי אוהבת. כל השאר יכולים לעוף מצידי כבר עכשיו, בעיקר באקי כי קוראים לו באקי.