לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיכל והכפר


חסידת עוגות העולם

Avatarכינוי: 

בת: 46



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אני?! שמרנית?!


מכל החברעס בכיתה, דווקא אני, שתמיד העזתי יותר ותמיד חשבו שאני תלמידת ויצ"ו ענוגה משום המכנסיים המתרחבים, השמלות שאמא שמרה לי הישר מהסבנטיז והסבנטיז האחרים שהשגתי בחנויות יד שניה. אני שלבשתי שמלה זהובה מנצנצת ופיצצתי את השיער בחמישים סיכות ראש אדומות, שנעלתי נעלי דוק מרטינס צהובות ועל כך הייתי ללעג ולקלס בקרב תלמידי בסמת (נסעתי דרך הדר) עדשגם הם הבינו שזה באופנה והתחילו לנעול כאלה גם. לבשתי למסיבת הסיום המעפנה שמלה קצרצרה תכולה ומנצנצת עם זוג עקבי תכלת אימתניים עליהם לבבות פרווה סינטטית ובימים כתיקונם לבשתי חולצה איומה וכסופה (חזק במנצנצים) עם שני כוכבים, נו, שמה.

 

דווקא אני נהייתי דודה.

 

בכל פעם שנופלות לידי מהאינטרנט תמונות של אופנת רחוב אני גונחת בחוסר אמון ומתפללת לאל הטוב שחלאס, שיפסיקו ללבוש שמלות של בנות מוסד חוסות, די עם הפרחוניות המטופשת, מספיק עם החגורות המצחיקות על הסרעפת. מה חשבתן כשהרכבתן על השיער פלמינגו מפוחלץ? מה אלו משקפי הקלארק קנט לכן בנות? למה טבי, הילדה הסתומה הזו שמתלבשת כמו סבתא היא כוכבת רוק בעולם האופנה?

 

אני אומרת לכן, נהייתי כזו שמרנית, אני כמו כל הדודת האלה שמצקצקות צוק-צוק-צוק על הנוער של היום, אני מה שנשבעתי שלא אהיה לעולם. וזה חצי לא מפריע לי. כלומר: מפריע לי שאני שמרנית כי הבטחתי לעצמי להיות טינאייג'רית נצחית והופס, התפלקה לי ככה הבגרות והאחריות מצד שני: לא תתפסו אותי מתה בבגדים מגוכחים ומעפנים שיגרמו לי להראות אולי בועטת ואינדיוודואלית כמו כולם (אזהרת שנינות, היתה פה אחת, שימו לב שלא לפספס) אבל הרבה פחות מהממת.

נכתב על ידי , 14/7/2010 21:37   בקטגוריות אופנה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכליקה ב-16/7/2010 17:43
 



בגדי קיץ בחורף




לא שחס וחלילה אני מתכוונת ללבוש עכשיו, אולי יהיו כמה ימים  נעימים בעוד כמה חודשים, בינתיים זה לא נראה שאי פעם החורף יגמר



כשהשלג נמס טיפה, נוצרים נטיפי שלג על כל גג

 

תחילת יולי, שנה שעברה



סוף ינואר



אבל אם במקרה אני רואה בגד משובח בחנות, אני לא משאירה אותו שם, אפילו כש-3 מעלות בחוץ



חולצה ירוקה ב 90 ש"ח ממנגו, אני אוהבת את מנגו, ידידי היקר מעצב האופנה אותו לימדו לסלוד ממנגו בשנקר אמר שאם יש הצדקה לחנות הזו זה בגלל שהבגדים בה נתפרו רק בשבילי.



גדולתה של החולצה הזו נעוצה בגאוניות שבגזרה שלה, מאחור יש כיווץ שגורם למתניים להראות מדהים (H&M 25 $)



סנדלי "קמפר" המדוברות. כמו חתול אני מחכה בשקט מאחורי העשב וכשהן בהנחה של 75% - טראח! אני קונה.

נכתב על ידי , 22/1/2009 02:35   בקטגוריות החיים בתמונות, חורף, שופינג, אופנה  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכליקה ב-24/1/2009 15:17
 



עקרת בית נועשת!!!!!!!!!!!11


אוכל: א) שיהיו בריאים כולם, אני מוצאת את עצמי מבשלת ללא הכרה  בכל ערב סירים על סירים של שניצלים ופירה וקציצות וקוסקוס ומאפי פסטה וצלי ופתיתים וירקות ולביבות וכל ערב מחדש חבורת הברקודות המזערית שהקמתי פה לתפארת דורשת  עוד ועוד. מה יהיה בגיל ההתבגרות?
ב) אחרי שכולם בפורומי האוכל נשבעו בצלי בקר בבירה ובצמות של רוחלה ברור שרצתי להכין את אלה ומה אגיד לכם? עקרת בית מהחור הכי גדול ביקום הזה - תקראו לי מפונקת כמה שבא לכם: זה לא כוס התה שלי, למעשה אני קצת מצטערת שכל היום אני אומרת לאורולים "לא אומרים איכס על אוכל" כי את הצלי נתתי לחתול החמוד שבא אלינו לחצר והצטערתי קצת על זה שהוא לא אוכל עוגות (אה כן, גם בצקיצי המהולל - זה לא זה). וכולם  גם מכינים בפורום את "עוגת המייפל" אז נזהרתי עם  זה עד שגיליתי שהמתכון נלקח מהתנך שלי הלא הוא הספר הענק של בון אפטיט. המממ, אולי כדאי לנסות?
ב 2) אני לא רומזת שבפורום אוכל אף אחד לא מבין כלום בשום דבר, אבל כמו תמיד: הרמה לא אחידה. מה שמביא אותי לקיטור נמרץ על בלוגי החביתות. אנשים נכנסו לכזה אטרף של השווצות שהם נותנים את המתכונים הכי מופרכים שלהם לכל המאכלים שציינתי בחלק א' וכן, זה מגיע לרמת החביתה. יש גם את ז'אנר הביזאר של  בחור אחד שחושב שהוא שף צרפתי ומביא אותה במנות מזעריות ומפוסלות שלא הייתי טועמת מהן גם אם הייתם משלמים לי ואת הבחורה שכותבת באופן כה פתלתל עד שאני תוהה אם עברית היא שפת האם שלי כי אני לא מבינה כלום ממה שהיא כותבת. היא גם מכינה אוכל ביזארי לחלוטין. וגם יש את הז'אנר שהתמונות בבלוג שלהם הם פוד פורן משובח והמתכונים פושטיים בסגנון עדות האבקת מרק, רסק עגבניות ובניו (ע"ר) ויש כאלה שלא יודעים לצלם או שמתעקשים לצלם במצלמת הסלולרי וחבל, כי המתכונים משובחים.

מלאכת יד: א) מילא בלוגי האוכל שמצולמים רע, או אלה שמתעקשים לצלם צלי או חמין בלי ידע מינימלי בצילום אוכל: יש כמה בלוגים של מלאכת יד שמצולמים רע או שהעבודות בהם הן לא בדיוק יפות או מוקפדות או בטעם טוב  (שלא לומר צ'יזיות מוחלטת).
ב) כמו בכל דבר גם בבלוגי מלאכת היד יש אופנות: פעם היו אלו קאפ קייקס ועכשיו חולפת בדיוק מעלינו תהילת העולם של הינשופים, המפלצות והמטרושקות ומגיע תורן של הפטריות.
ג) ומאין בא עזרי עם מכונת התפירה המהממת שלי? הטלכה! נצר למשפחת מלאכת יד עזר לי לתפור בובות חתולים לילדים, כשיהיו מוכנות יהיו תמונות רק רחמים: זה הפרוייקט הראשון שלי וגם כשהתחלתי לבשל זה יצא בלתי אכיל.

אופנה: אני הולכת להפתיע אתכם - עשיתי שופינג. עכשיו כשכולם נרגעים מההלם... אני לא מבינה את מי שבאמת ובתמים מפנטזת על קניות של בגדים בארה"ב. אוקיי: דיי זול פה אבל כאן בערך זה נגמר אלא אם כן אין לך בעיה לקנות בגדים נורא זולים ונורא מתפרקים או נורא נורא יקרים, כמה מאות ואף כמה אלפים ויפים אבל נו, יקרים. אז אני לא קונה בפור אבר טוונטי וואן כי אני אוהבת ללבוש את הבגדים שלי יותר מפעמיים ולא בנט א פורטר למרות שהייתי רוצה. אז חיפשתי וחיפשתי ואני שונאת לחפש פה כי הכל משעמם נורא ואותו הדבר עד שבצר לי נכנסתי לאייץ' אנד אם וקניתי שם חולצה אחת מושלמת שהיא גם משובצת וגם בגווני תכלת-וורוד שאם הייתי רק שומעת את התיאור שלה הייתי מעקמת את האף אבל היא מעלפת ועד שטל יאות לצלם אותי תאלצו  להאמין לי. עוד קניתי שם סריג ירוק עם צווארון נשפך והוא צמוד ומהמם וגם סריג מעטפת כי מעטפת מתאימה לכולן אפור אליו צרפתי גופיה כתומה (אוהבת כתום!) שמבצבצת מלמעלה ולמטה. אני מאוד מרוצה. כמו כן חיפשתי בגדים לאור שלובשת בגדים איומים מלפני שנה ואת הכי יפים מצאתי במפתיע (או לא) בטרגט. אני אוהבת מאוד שהם לבושים יפה, שילמדו לאהוב ולכבד את החיצוניות שלהם ולא יהיו רק גאונים קטנים של אמא  בכל אופן אחרי שקניתי לה חליפות וואלור (אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית: זה בד מעורב מכותנה ופוליאסטר במראה קטיפתי, סבתא שלי קוראת לזה פפקו) עם נצנצים על ההודי (הודי זה מה שנקרא  בשפת העם קפושון) זה נפל עלי: נהייתי מיד ווסטרנית בעל כורחי! אני מלבישה את הבת שלי בטריינינג משודרג ומבסוטית מעצמי, אללי. בקצב הזה צפו שאקנה לה שמלת כריסמס עזתית מניילון וורוד נפוח.

האח הגדול: לא יעזור לך ארבל ולא יעזור לך קיצית - אני לא צופה בתועבה הזו, מה גם שנראה לי שארדם אחרי שניה של צפיה בזה. אבל יש לי שאלה: מקרינים את זה 24 שעות ביממה? האם זה ככה גם בארה"ב? ואם למישהו יש פלוץ? וחסר לכם, ששת קוראי הנאמנים שתגיבו רק על החלק הזה.
נכתב על ידי , 19/11/2008 22:11   בקטגוריות אוכל, אופנה, טרנדים, קרעחצים, שופינג  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ב-13/1/2009 13:59
 




דפים:  
122,637
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיכליקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיכליקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)