אמיליה ראתה את עצמה כחלק מהאליטה האנושית.

היא אף פעם לא פגשה את האנשים האלו אישית, אבל תמיד חשבה כמוהם. 

אמיליה לא הבינה שמשהו אצלה לא בסדר, עד שאמא שלה אמרה לה שהיא לא בנאדם.

ושכמה שלא תנסה לא תהיה.

בכל מקרה, היה לה קשה להביע רגשות... ביום ההוא זה היכה בה. וביום שהיא ראתה שאמא שלה עוברת קשיים זה היכה בה.

אז לא שלא היתה אנושית, היא פשוט היתה מזולזלת. נטושה. עזובה לחשוב שזה כל מה שיש.

המוח שלה ניסה לכפר זאת בדרכים אחרות.

את פשוט מדהימה, אל תתני לעצמך לחשוב אחרת. אל תתני לעצמך ליפול.... תמיד נשארה אופטימית!

גם שפחדה... אמרה לעצמה, לא יכול להיות שיסתיים ככה!

ואז היא הכירה את האנושות באמת..... חבורה של חייזרים. 

אמיליה רגישה לצלילים, והיא לא מסוגלת לדבר על עצמה כי אז זה יתפס כמשהו קבוע. ואמיליה חושבת שהיא כמו הרוח, אין לה צבע ואין לה צורה, ואין מקום אחד שלא היתה בו. (הלואי.)

לכן קשה לה כלכך לבחור, להיות אסטרונאוטית או מורה לתורה?

היא רואה את העולם כיצירה אחת גדולה. ולא של אלוהים, אלוהים כבודו מונח במקומו. אי אפשר להימלט מזה...

יצירה גדולה, כמו ארגז משחקים ענקי, עם ביניינים מלגו. לגו בגודל של ביניינים, ערומים אחד על השני. 

בדימיון היא יכולה להזיז אותם, להיות בפריז סופרת את הכסף באמריקה, קונה נקניקיה בדוכן מלוכלך , רחוב הומה...

היא כמו הרוח.

חברה של אמיליה אמרה לה שזה בסדר. יש לה גם מחשבות כאלו, ואיך שכלבים קטנים וכלבים גדולים, ואיך שעצים צומחים למעלה... 

היא אמרה לה שהיא גם חושבת כמוה, אבל מזמן הבינה שאין לזה פתרון, ושצריך פשוט לחיות עם זה. לנסות למצוא את המקום שלנו בעולם , לעשות עם זה משהו, עם החיים האלו.

אבל המחשבות של אמיליה לא עוזבות אותה, אין לה משהו אחר. ארון זה ארון. ומחר הוא יכול לקבל משמעות אחרת.... להזכירכם היא לא רוצה להיקרא בשום צורה! אפילו לא נחמדה! כי לא תמיד היא נחמדה, ולפעמים היא נחמדה ולא צריך להיות! והיא לא זעופה, כי היא אופטימית. ולפעמים היא מתעוררת ושונאת את הכל. אמיליה לא מצליחה למצוא שומדבר קסום יותר, ועדיין מתפלאת מעצם העובדה.

אמיליה חופרת לי בראש כל הזמן שאני לא מספיק טובה, שאני צריכה לשבת ושאני צריכה לעמוד ולהתייפייף ולפעמים היא אומרת לי שאני אדירה ולפעמים היא מרביצה לי בראש ואומרת לי שאני כלב קטן ומלוכלך.

נראה לי שאמיליה היא משוגעת, כי אמיליה זה שם שאני המצאתי, וגם אותי הביאו לעולם בדרך המסורתית והקונסרבטיבית של כל העוברים. וגם אני נראית כמו כולם, עם ראש ועיניים ושיער גולש. וגם לי יש מחשבות הזויות, פשוט לא נותנות לי מנוח.

ואני שואלת את עצמי, האם זה הכל שאלה של שליטה עצמית? או כמו שידיד אומר לי: זה הכל בראש. כן, הכל בראש... הכל מדומיין.חח

איזה מין אינטיליגנציה זו, אם היא לא מוצאת מנוחה... הדבר הכי פשוט שהכלבה שלי יודעת לעשות.

אז למה שלא תתני לעצמך צ'אנס? הצ'אנס שהורייך לא השכילו לתת לך? לא הביאו לך לממש את עצמך,

:(