(נו, אז גם אני קוראת יונה וולך, תתבעו אותי)
ביום שתבוא אלי, בוא אלי כמו גבר שבא לאישה. בפעם הראשונה אני לא רוצה להיות חברה, אחות, אם, אני אפילו לא רוצה להיות מאהבת. אני רוצה ששנינו נתפשט עד היישות הכי בסיסית, הכי ערומה, הכי כוחנית, "מי טרזן, יו ג'ין". לא רוצה שתשאל, רוצה שתיקח. להיות לגמרי כלי. רוצה את העיניים שלך בוחנות אותי, כמו קונה שעשה רכישה מוצלחת. אני רוצה שתוציא ממני, בכוח אם צריך, את המילים שממלאות אותי עד הקאה. אני רוצה שתהפוך אותי שוב לגוף, גוף שיש לו מטרה אחת: לענג את שלך. אל תיתן לי לדבר, מה שיש לי להגיד לא חשוב בכלל. קח את מה שרוצה להיות שלך. אני לא רוצה לחלק לך ציונים על איך היית, אני בכלל לא רוצה שזה יהיה חשוב. תשתיק אותי, אל תיתן לי לחנוק את שנינו במילים, הן יוצאות ממני יותר מדי בקלות.
סדר, סדר צריך להיות כאן. אל תתרשם ממני, אל תפחד, אני ילדה מבועתת מתחת לכל זה, דבר איתה ישירות. תנו לניורוטית להסתכל עליכם מהצד, תתעלמו ממנה. תנקום בי על זה שלקחתי את היוזמה, תראה לי מי כאן באמת חזק.
בבוקר, אחרי שיהיה ברור מי הוא מה, אחרי שיחסי הכוחות יקבעו באופן חד משמעי, תן לי להתגנב בחזרה לתוך הגוף. אחר-כך נראה מה יהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
