לשאוף לנשוף

למרות שיכול להיות שמישהו כבר חשב על זה קודם, אבל חשבתי על זה לבד, לבד!

אמא שלי חזק בקטע של פרשת השבוע. בכלל היא חזק בקטע של תנ"ך, כל לילה פותחת במקום אקראי וקוראת, מנסה להתאים את זה לענייני יומה, אבל בפרשת השבוע היא ממש חזקה, למדה שיעורים, קוראת, צופה בדב אלבוים, just name it. התוצאה היא שאנחנו דנים בענייני תנ"ך הרבה מעבר לראוי.

אז בשיחה האחרונה הייתה לי תובנה, שימו לב!

מכל היונקים, הנקבה שהכי מתקשה בלידה היא הנקבה האנושית. המוח האנושי פשוט גדול מדי, ולהציא  קלווסה כזאת ממקום כל כך צר זה חתיכת מבצע לא פשוט. בגלל זה גם הוולד האנושי כל כך טיפש וחסר אונים - הוא נולד לגמרי לגמרי לא בשל (למרות שלפחות אנחנו לא צריכות ללקק להם את הטוסיק כדי שיחרבנו, כמו חתולות. אם הנקה מעוררת כאלה סערות, תחשבו מה ליקוק הטוסיק היה יכול לגרום.) ויוצא מרחם אמו ברגע האחרון כשזה עוד פחות או יותר אפשרי. אם יתנו למוח להתפתח במלואו, הלידה תהיה בלתי אפשרית.

איך התנ"ך מסביר את העובדה שלנקבה האנושית כל כך קשה ללדת? זה עונש על אכילת פרי עץ הדעת - קודם גירוש מגן עדן ואז בצער תלדי בנים.

זאת אומרת שבגלל הנגיסה בפרי עץ הדעת - שבעקבותיו התפתח המוח האנושי העצום - הלידות כל כך קשות. בעצם אנחנו נענשות בצורה ישירה על התבונה שלנו, בדיוק כמו שאלוהים אמר.

לא מהמם?

בחיי, אם הייתי מצליחה לגייס אמונה בכוח עליון, עכשיו הייתי חוזרת בתשובה.