אתמול דיברתי עם חברה מאוד אהובה, אישה בעלת מעלות רבות מספור: היא טובת לב, מתחשבת, יפה, מבריקה (אבל ממש מבריקה), נחמדה, ובאופן כללי, אחלה בחורה שבעולם. מבחינת החסרונות, היא טיפה משוגעת, שזה כנראה תנאי בסיסי אצלי, ולוקה ברגשי נחיתות שעשויים להוציא אותי מדעתי.
הבחורה כלילת המעלות הזאת מנהלת כבר יותר מדי זמן מערכת יחסים מופרכת עם בחור (אם אפשר לקרוא לאלטע קעקר בחור) שלא ראוי אפילו לצחצח את נעליה. בעולם הגיוני הוא היה מתחנן לצחצח את נעליה והיא הייתה מתעלמת ממנו, אבל אנחנו לא חיים בעולם הגיוני, וכך יצא שהיא מעוניינת בו יותר מכפי שהוא מעוניין בה, למרות שהאמינו לי, אין לזה שום צידוק.
אחרי שאתמול ניהלנו עוד שיחת "אני חשובה לו אבל הוא לא יודע איך להתמודד עם זה," וגם "יש לו נטיה להרס עצמי, בגלל זה הוא כל פעם הורס כשנבנה בינינו משהו טוב." כבר התפרצתי עליה בזעם - מכיוון שהשיחה הייתה במסנג'ר הזעם התבטא בריבוי מביך של סימני קריאה - והסברתי את עיקרי תורתי. יש לי בדיוק עיקר אחד. טוב, עיקר וחצי.
העיקר: מעשים תמיד נחשבים יותר ממילים.
החצי עיקר: להקשיב למה שאומרים לנו, לא למה שאנחנו חושבות שאומרים לנו.
אחד הדברים שהכי שנאתי לשמוע זה שרק כשאני אוהב את עצמי מספיק אני אוכל למצוא מישהו שיאהב אותי. המשפט הזה היה גורם לי להעלות עשן כדרקון, "באמת!" הייתי זועמת, "אז כל הנשים שבזוגיות הן מקסימניות כאלה שנורא אוהבות את עצמן? לא נראה לי!" אבל למרבה הצער, יש בזה משהו. כי כדי שנוכל להעריך את טוב טעמו של מי שרוצה אותנו, אנחנו צריכות להאמין שאנחנו בכלל ראוית להתעניינות הזאת, וכדי לחשוב שאנחנו ראויות, אנחנו צריכות לכל הפחות לחבב את עצמנו. הבעיה היא שחלקנו כל כך מלאות רגשי נחיתות ושנאה עצמית שאיכשהו נהיה לנו במוח חיבור מעוות לפיו גבר שנחמד אלינו חייב להיות דפוק, ולכן הוא לא ראוי לנו, ולכן יש להמשיך לשאוף לגבר שלא רוצה אותנו, כי אם הוא ירצה אותנו, סימן שאנחנו שוות משהו. כמובן שזה עניין ערמומי מאוד, כי ברגע שהוא ירצה אותנו, הוא מייד יהפוך לדחוי.
נכון שכרגע מדובר בדיון אקדמי מבחינתי, אבל זה לא שלא הייתי שם, במקום הנורא מקווה ומשתוקק ומפרשן ומחפש תירוצים. היו לי המון גברים שדחסתי בכוח לתפקיד ה"רוצה אבל לא יודע את זה," "רוצה אבל לא יכול," "רוצה אבל מתבייש," "נכה רגשית אבל אוהב אותי בדרכו," וכל החרא הזה. אבל כמה שקשה לקבל את זה, וכמה שבטוח יהיה לי קשה לקבל את זה אם אני שוב ארצה מישהו שלא לגמרי סגור עלי (אלוהים, בבקשה, לא!) כשגבר מעוניין באישה הוא יודע איך להראות לה את זה. זה מאוד פשוט. כשאישה חשובה לגבר הוא יתעניין בה, יתחשב בה, ינסה לעזור לה, יתעניין בדעתה, יהיה נחמד אליה, ישמח להיראות איתה בציבור, ופשוט יתנהג אליה כמו שמתנהגים לבן אדם שמחבבים. אם כל התנאים האלה לא מתקיימים, הוא פשוט לא מעוניין מספיק.
עכשיו רק נשאלת השאלה, שאין לי עליה ממש תשובה, איך בונים תחושת ערך עצמי מבוססת היטב. מתישהו אני כנראה אפסיק להסתתר מאחורי גבה הקטנטן של טליה ושוב אתחיל להתעסק בכל העניינים האלה, ואני ממש, אבל ממש מקווה שאני כבר מחבבת את עצמי מספיק כדי לאפשר למישהו אחר לאהוב אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
