לשאוף לנשוף

בשבעה ימים יש כתבה על אישה שלפני שבע שנים קיבלה תרומת זרע ממי שהיה אז בן זוגה. מאז הם נפרדו, הוא בזוגיות+ילד עם אישה אחרת, היא התחתנה,  התגרשה, ומן הון להון נהייתה בת 39. כעת היא החליטה שהיא רוצה להשתמש בזרע המוקפא, אבל כשניגשה לבנק התברר לה שבן הזוג לשעבר לא מאשר להשתמש בו. עכשיו זה עומד למשפט, והשופטים יצטרכו להחליט אם לאפשר לה להשתמש בזרע הזה או לא.

בסוף הראיון המראיינת (יסלח לי האל, איני זוכרת מי היא, דווקא הייתה כתבה מרתקת) שואלת אותה למה, אם היא כל כך רוצה להפוך לאם, שלא תבחר באופציה של בנק הזרע, והאישה עונה לה שילד מבנק הזרע הוא שתוקי, שמעמדו ביהדות גרוע משל ממזר, ושהיא לא מסוגלת לגזול מילד חצי מהזהות שלו.

שככה יהיה לי טוב שכבר התנסח לי בראש פוסט חריף ועוקצני על התשובה המטופשת הזאת, אבל אני לא מצליחה לגייס את הלהט הנדרש. אז זה יהיה בלי להט, כן? קודם כל, למי שזה חשוב לו, מעמדו של שתוקי אינו גרוע ממעמד של ממזר. שתוקי הוא ספק ממזר, בעוד שממזר הוא ממש ממזר, וספק פחות גרוע מהדבר האמיתי (חוץ במקרה שלי, ספקות הורגים אותי, אני תמיד בעד לדעת, בבירור.) אני גם משערת שבבוא העת הרבנות תמצא פתרון לנושא הזה. ממזרות ביהדות זו צרה צרורה, והדבר האחרון שהם רוצים זה להגדיל את מספר הממזרים או הספק ממזרים.

חוץ מזה, אני במקום האישה הזאת הייתי עוצרת רגע לחשוב, ומנסה לראות מה יותר גרוע: ילד שיודע שיש לו אבא, ושהאבא הזה לא רוצה להיות אתו בשום קשר, ואף נלחם כדי שהוא לא יוולד, או ילד שיודע שאין אבא, וזהו, הנושא סגור. אני, בחיבה שלי לדברים מוחלטים, חושבת שהאופציה השנייה הרבה יותר פשוטה. אני גם רואה איך קשה לחברה שלי, שנכנסה להיריון מסטוץ, עם זה שהאב לא מוכן להיות בקשר עם הילד וכמה היא מתלבטת בנוגע למה לספר לילד, כמה ומתי, ודי שמחה שזה נחסך ממני. מקסימום טליה תחשוב שאמא שלה אישה בעייתית שלא הצליחה למצוא זוגיות (וכנראה תצדק) אבל היא לא תאלץ לגדול עם צל של אב שלא רוצה בה.

באופן אישי אני גם לא מצליחה להבין את האובססיה שלה לזרע הספציפי הזה - היא די חיה על זמן שאול, מבחינה סטטיסטית, כמובן. אם כל כך חשוב לה להיות אם, לא עדיף להתרכז בזה ולא במאבק משפטי, שאם יצליח יכפה אבהות על גבר שאינו רוצה בה?

אה, והיא מתלוננת שהיא שילמה במשך עשר שנים כ-300 שקל לשנה דמי אחסנה ל-11 קשיות זרע. זה כבר מעצבן אותי, אני משלמת 2400 לשנה ל-8 מנות (מנה זה הרבה פחות מקשית), איפה הצדק, איפה?!