לשאוף לנשוף

ההורים שלי לא בארץ, אחי בחנות וחופש בגן, כך שיוצא לי להיות עם הגלדיולה הרבה יותר מאשר כרגיל, ואני מגלה בזעיקה הזאת דברים שמקסימים אותי, וגם כאלה שנורא נורא מפחידים אותי.

קודם כל, תמיד עצבן אותי לשמוע ילדים חוזרים על דברי המבוגרים, הם נשמעו לי כמו תוכים מתוכנתים, אבל לשמוע את טליה אומרת, "אמא, הפתיתים האלה מה זה טעימים!" קורע אותי מצחוק כל פעם מחדש. או כשהיא הולכת אחרי ברחבי הבית, סוגרת מגירות וגוערת בי, "אסור להשאיר מגירות פתוחות, אסור."

יש לה קטעים של רגישות די מדהימה, היא קולטת הכול, וזה מלחיץ נורא. היום הייתי צריכה לצאת מוקדם, אז שלשום (שלשום, כן? לא אתמול.) אמרתי לה שבבוקר טדי יהיה איתה, ושאני בטח אחזור עוד לפני שהיא תתעורר. אתמול בלילה היא התעקשה לישון איתי במיטה, והיום בבוקר, איך שקמתי, היא הניחה עליי יד קטנה ואמרה, "אמא, תחזרי לישון." היא שכבה שם ערה וחששה מהרגע שאני אתעורר ואלך. אמרתי לה שאני חייבת ללכת, והיא לא בכתה, רק שכבה במיטה שלי בעיניים אדומות, ולא הזליגה אפילו דמעה אחת. אבל הסיפור לא נגמר בזה: טדי בא לישון איתה, והגמדה הסתכלה בו בזעם, פרצה בבכי והלכה לישון במיטה שלה. מזל שהוא לא נעלב ממנה. זה אשכרה קרע לי את הלב. מצד אחד, נורא נעים לי שהיא ככה קשורה אליי ומתבאסת מזה שאני הולכת, מצד שני, סיטואציות כאלה גורמות לי לקלוט בבום את גודל האחריות ההורית. אבל גם צריך לזכור שסבא וסבתא אינם, כך שסביר שהיא תידבק אליי יותר.

ממש עכשיו היא שוב הראתה לי מאיפה משתין הדג. היא פיזרה כמה פזלים בבית. אמרתי לה שאם היא לא אוספת, אין סרט ואין סיפור לפני השינה. לא בכעס, לא בצעקות, אלא באופן קורקטי לגמרי. מה עשתה? הודיעה לי שהיא הולכת, עלתה לסלון, נשכבה על הספה והתחילה לנמנם שם, רק לא להיכנע לי בקטע של הפאזל, ולא לבוא לישון במיטה שלה, מה שהיה מהווה תבוסה מבחינתה.

אז אני גם גאה בזה שיש לה מספיק אופי ואומץ לעמוד על שלה, וגם לשלם את מחיר הבחירה, אבל ההתנהלות בקטעים האלה מולה מאוד לא פשוטה ומכריחה אותי לחשוב כל הזמן, ואני גם צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר - ולעמוד במה שאמרתי. נורא מפתה לאסוף במקומה, או להרגיש חרא עם עצמי כי היא מעדיפה לישון על הספה ולהרשות לה לראות דורה כדי לכפר על חטאיי, אבל אני פוחדת שזה רק יהפוך אותה לעיקשת יותר. חוץ מזה, כוס אמק, היא רק בת שנתיים וחצי, היא עוד תינוקת קירחת, היא עוד לא אמורה לחשוב בצורה כזאת.