אני מאוד מאוד אישה של הרגלים קבועים, כמעט כל בוקר אותה ארוחת בוקר, צופה באותן תוכניות, התעמלות באותה שעה, אני אוהבת שהעולם מסודר היטב.
(ולטול ששאלה למה למיין כפתורים: כי אני אוהבת עבודות משעממות, שלא גוזלות ממני שום דבר, ומשאירות אותי לעצמי לגמרי.)
גם בימי שישי יש הרגלים קבועים: לוקחת את העוגיפלצת מהגן, אנחנו הולכות לרן, שותות שם קפה ולפעמים אוכלות פרנץ' טוסט שאצלו הוא הכי טעים בעולם, משם ממשיכות למדרחוב - נותנות 3 שקלים לקבצנית שלנו, משם לסמדי לקנות חלה מתוקה, לחנות, למכולת להביא קוטג', חלב ובמבה אדומה, והביתה. ככה כמעט מדי שבוע.
היום הכול היה כרגיל, אבל כשעברנו ליד הקבצנית היא לא הבחינה בנו, המשכתי ללכת, ואז טלולי אמרה, "אמא, תבדקי אם יש לך כסף לתת לאישה."