לשאוף לנשוף

אתם יודעים, אני תמיד מתייחסת לעצם מגוריי בפריפריה בצורה די משועשעת, אני לא באמת מרגישה את תחושת הקיפוח הפריפלריאלית הזאת שכל הזמן מדברים עליה בחדשות, אבל לאט לאט התמונה מתחילה להשתנות, ומה שאני רואה לא מוצא חן בעיניי כלל.

כל העניין התחיל להטריד אותי לפני כמה חודשים - במקומון הייתה כתבה על האחיות של המחלקה הפנימית כאן בבית החולים, והשורה התחתונה מאוד פשוטה: הן כורעות תחת הנטל, פיזית ממש - מסתבר שבפנימית, שזאת תמיד המחלקה הכי קשה בכל בית חולים אין מספיק אחיות, ולמעט האחיות שיש, אין כמעט כוח עזר, כך שהן עושות לבד את כל העבודות הפיזיות הקשות, עד שהבריאות נהרסת להן.

חכו, זה נהיה יותר טוב: אמי הנכבדה צריכה לעשות בדיקת צפיפות עצם, יודעים למתי היא קיבלה תור? ל-29 ביוני, כשהיא התקשרה לדוברת בית החולים לשאול מה קורה פה, הדוברת אמרה בייאוש ש-26 ביוני זה מעולה ממש, כי אנשים מחכים לניתוח קטרקט שנה וחצי, ולקולונוסקופיה רק חצי שנה. שטויות, מישהו מאשקלון יכול לחכות שנה וחצי עד שיורידו לו את הקטרקט, מה כבר קרה? ובעניין קולונוסקופיה, סרטן תמיד יכול לחכות, לא?

אבל רגע, רגע, יש עוד: בית חולים ברזילי משרת אוכלוסייה של חצי מיליון בני אדם, מאשדוד עד נתיבות, ומזרחה, קרית גת וכל התושבים בסביבה, והנה חידה קטנה: מתי הפעם האחרונה שהתעדכנו התקנים לבית החולים? ב-1979. אה, 1979, זו הייתה שנה מעולה ממש. רק שמאז 1979 קרו כמה דברים ממש זעירים במדינה, כמו למשל עלייה מאסיבית מרוסיה, ועליה פחות מאסיבית מאתיופיה - שחלק גדול מהם נקלטו בדרום, כי ככה זה עם עניים, מקומם הרי בפריפריה. האם השינוי הדמוגראפי הזה גרם לשינוי בתקנים? פחח.

הנה עוד קצת מספרים: יחס המיטות בבית החולים הוא מיטה לכל 1,000 תושבים, מה שאומר שהסיכוי להיות כאן הזקנה במסדרון הרבה יותר גדול מאשר הסיכוי לקבל מיטה, אבל מדובר בזקנות עניות וחסרות השפעה, אז לאף אחד באמת לא אכפת אם הן ישכבו במסדרון או לא. הציוד הרפואי כאן במצב מביש, והמחלקות נראות איום ונורא, אני יודעת, אושפזתי כאן במחלקה להיריון בסיכון גבוה ובמשך לילה ויום זכיתי לבהות בצבע המתקלף ובציוד המיושן, היה תענוג. עזבו, ניחא מחלקות של מבוגרים - מחלקת הילדים כאן במצב מזעזע, בית החולים באמת עושה כמיטב יכולתו כדי שהמחלקה תיראה נעימה, אבל מיטב יכולתו זה לא מספיק. אני שונאת להישמע כמו סוציליאסטית הזויה, אבל למה ילד מהדרום צריך לשכב במחלקה כל כך מדכאת, וילד מהמרכז יהיה במחלקה שנראית כמו בית מלון מפואר לילדים? אה, כי ההורים של הילד מהדרום לא ממש מעניינים אף אחד, אין להם כסף, אין להם כוח, אין להם השפעה.

המצב הזה בלתי נסבל, אנשים כאן בדרום מקבלים טיפול פחות טוב רק כי אין להם כסף, והיחידים שזה מעניין אותם הם תושבי הדרום, ואנשי בית החולים, שעושים עבודת קודש ממש באמצעים מגוחכים לגמרי.